חדשות

צה"ל בחר ראש לחטיבת החלל המתוכננת; כץ מציב יעדים צבאיים

בחירת מפקד בכיר מעניקה לתוכנית החלל הצבאית צעד מעשי נוסף. הודעות רשמיות קושרות את התחום ליכולות שכבר מסייעות לפעילות צה"ל מול איראן.

מערכת מלחמות ישראל 3 דקות קריאה

מפה של ארץ ישראל ושכנותיה
מפה מפת התמצאות של ארץ ישראל ושכנותיה. הגבולות המסומנים הם גבולות של היום. נתונים: Natural Earth, נחלת הכלל.

שר הביטחון ישראל כץ הביע ב-20 באוקטובר 2026 תמיכה בהקמת חטיבת חלל בצה"ל והציג יעד להרחבת יכולותיה הצבאיות של ישראל בחלל, יום לאחר שהצבא הודיע על בחירת מפקד לחטיבה המתוכננת. בהודעת צה"ל מ-19 באוקטובר נמסר כי תא"ל ש' נבחר לעמוד בראשה, לצד הבהרה מפורשת שכלל המינויים שפורסמו באותו יום מותנים באישור שר הביטחון.

למהלך יש כעת קצין בכיר שנבחר להוביל אותו ויעד מדיני שהוצג בפומבי. אין בכך הודעה על מערכת נשק חדשה שנכנסה לשירות. כץ הציב גם שאיפות בתחום ההתקפי, אך בפרסום לא נכללו מפרט מבצעי או לוח זמנים להפעלת יכולות כאלה.

מינוי פיקודי שעדיין כפוף לאישור

[הודעת המינויים שפרסם צה"ל ב-19 באוקטובר](https://www.idf.il/353558) מסכמת דיון איוש בראשות הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. התנאי המופיע בפתיח חל על הרשימה כולה: המינויים טעונים אישור של כץ. בחירת ראש חטיבת החלל היא אפוא החלטת איוש מתועדת, שהצבא עצמו הציג לצד התנאי הנדרש להשלמתה. תחום החלל נכלל בסבב רחב יותר של מינויים הקשורים ליכולות צבאיות מתפתחות. באותה רשימה נבחר תא"ל י' לראש חטיבת רובוטיקה במפקדת העומק, ואל"ם ע' נבחר לראש חטיבת התקיפה הרב-ממדית בזרוע היבשה, תוך העלאתו לדרגת תא"ל. בנוסף נבחר אל"ם ש' לראש מחלקת קונסטלציות חלל במפא"ת, המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון. אלה תפקידים נפרדים. פרסומם באותה רשימה מלמד שסבב האיוש כלל כמה תחומי בניין כוח, אך אינו מעיד שחטיבת הרובוטיקה או חטיבת התקיפה הרב-ממדית יוכפפו לחטיבת החלל.

הקשר למערכה מול איראן

פרסום קודם של משרד הביטחון ממחיש את התפקיד המבצעי שכבר ממלאות יכולות החלל. ב-5 במרץ 2026 הודיע המשרד כי המנכ"ל, אלוף במילואים אמיר ברעם, סייר במתקני החלל של התעשייה האווירית ובתחנת קרקע מבצעית המשרתת חלק מלווייני מערכת הביטחון. לפי ההודעה, ברעם בחן תמונות לוויין מבצעיות שהתקבלו מהלחימה באיראן ודן בתרומת הפיתוחים בתחום לתקיפות צה"ל. הוא מנה בין השימושים מודיעין ללחימה ולמבצעים, ייצור מטרות וסגירת מעגלים בין המידע שנאסף לפעולה בשטח. מדובר בתיאור ובהערכת יכולות שמסר משרד הביטחון עצמו. ברעם פירט גם את הגופים השותפים: מהנדסי התעשייה האווירית ומפא"ת, לצד אנשי יחידה 9900, אגף התקשוב וחיל האוויר. ההודעה ממרץ מתעדת שיתוף פעולה בין מסגרות קיימות. היא מספקת רקע למהלך מאוקטובר, בלי לייחס את הפעילות שקדמה לו לחטיבה שבחירת מפקדה טרם פורסמה באותה עת.

בניית תחום מקצועי צבאי ייעודי

בדיווח של סוכנות TPS מ-20 באוקטובר הובא תיאור צה"ל לתפקידי החטיבה המתוכננת: קידום בניין הכוח והפעילות המבצעית, ריכוז ידע והכשרות ופיתוח תחום החלל כמקצוע צבאי ייעודי. לפי הדיווח, החטיבה תפעל באגף התכנון. אלה יעדים ארגוניים שהצבא הציג, ולא רשימת מערכות חדשות שנקלטו בשירות. המשימות שתוארו מצביעות על צורך לחבר בין פיתוח טכנולוגי, הכשרת כוח אדם ודרישות מבצעיות. זו המשמעות הארגונית העולה מן התיאור: פרויקט לווייני, האנשים שיוכשרו להשתמש בתוצריו והמפקדים המגדירים את הצרכים צריכים להשתלב בתהליך תכנון משותף. חלוקת הסמכויות המדויקת בין החטיבה לבין הגופים הקיימים לא פורטה בפרסומים. כץ הציג את השאיפה הרחבה יותר. בהודעתו, שהובאה ב-JNS, אמר כי ישראל צריכה להימנות עם המדינות המובילות בתחום החלל הביטחוני ולפתח יכולת "לנטר, להגן ולתקוף מהחלל". גם TPS הביאה את היעד שהציב לחיזוק ההרתעה מול אויבים קרובים ורחוקים. הדברים מתארים את הכיוון שאליו מבקש שר הביטחון להוביל את המערכת.

מה אפשר לקבוע מן ההודעות

ההבחנה בין הקמת מסגרת לבין הבשלת יכולת מבצעית חיונית להבנת המהלך. בחירת מפקד מלמדת מי נבחר לתפקיד, והגדרת משימה מלמדת לאילו יעדים מיועדת המסגרת. אף אחד מהצעדים האלה, בפני עצמו, אינו מזהה מערכת נשק מסוימת, מוכיח שעברה ניסוי או מאשר שהיא זמינה להפעלה. הפרסומים אינם כוללים תקציב, היקף כוח אדם, מועד להפעלת החטיבה או חלוקה מפורטת של תחומי האחריות. הם גם אינם חושפים באילו אמצעים טכנולוגיים מתכוונת מערכת הביטחון לממש את השאיפות ההתקפיות שהציג כץ. ייחוס נשק מסוים או שיטת פעולה מסוימת לחטיבה יהיה אפוא מעבר למידע שפורסם.