המלחמה מול איראן ב-2026 (מבצע שאגת הארי)

בבוקר 28 בפברואר 2026 הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי ישראל פתחה במתקפת מנע נגד איראן. בתוך פחות משעה הודיע הנשיא דונלד טראמפ שגם ארצות הברית פתחה ב"מבצעי לחימה גדולים". ישראל קראה לחלקה במערכה מבצע שאגת הארי, שם שבחר ראש הממשלה בנימין נתניהו כהד מכוון למבצע עם כלביא של יוני 2025; השם האמריקני היה Epic Fury. הגל הראשון חיסל את המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, במתחם מגוריו בטהרן. איראן השיבה בטילים בליסטיים על ערי ישראל ועל בסיסים אמריקניים ומדינות המפרץ, וחנקה את השיט במצר הורמוז. אחרי ארבעים ימים נכנסה לתוקף ב-8 באפריל הפסקת אש בתיווך פקיסטן. בין ישראל לאיראן היא החזיקה, למעט חריגה אחת ביוני, אבל ההסדר בין ארצות הברית לאיראן קרס ב-8 ביולי, ונכון ל-18 באוקטובר 2026 המלחמה בין וושינגטון לטהרן לא הסתיימה באופן רשמי.

שמונה חודשים אחרי שנים-עשר הימים

המלחמה של יוני 2025 הסתיימה בהפסקת אש ב-24 ביוני 2025, ובשאלה שאיש לא ידע לענות עליה: כמה מתוכנית הגרעין האיראנית שרד. ביולי 2025 השעתה איראן את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ומאז לא ניתן היה לאמת מה עלה בגורל מלאי האורניום המועשר שלה. בסוף ספטמבר 2025, אחרי שבריטניה, צרפת וגרמניה הפעילו את מנגנון ה"סנאפבק" של הסכם הגרעין מ-2015, הוחזרו על איראן סנקציות האו"ם.

בתוך איראן הביא החורף משבר מסוג אחר. כוחות הביטחון דיכאו גל מחאות נגד השלטון בדצמבר 2025 ובינואר 2026; ארגון זכויות האדם HRANA, שמושבו בארצות הברית, העריך מאוחר יותר שבדיכוי נהרגו יותר מ-7,000 בני אדם. בפברואר 2026 נכשלו שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן בתיווך עומאן, ובאותה עת ריכזה וושינגטון באזור את הכוח הצבאי הגדול ביותר שלה מזה שנים.

גם המפה סביב ישראל השתנתה מאז 2023. המלחמה בחמאס ברצועת עזה עברה להפסקת אש באוקטובר 2025, והמלחמה בחזבאללה בשנים 2023 עד 2024 הותירה את בעל בריתה החזק של איראן מוחלש מאוד, אם כי עדיין חמוש. ישראל כבר תקפה באיראן ישירות באוקטובר 2024, עוד לפני המלחמה הגלויה של 2025. ההיגיון הישראלי לא השתנה: ראשי המדינה טענו שאיראן משקמת את מערך הטילים שלה ושאסור לאפשר לה לשחזר את היכולת הגרעינית שאיבדה. החידוש היה היקף ההשתתפות האמריקנית. ביוני 2025 הצטרפה ארצות הברית רק בסוף, בתקיפה אחת בפורדו. ב-2026 היא נלחמה מהשעה הראשונה.

המטרות והכוחות

שתי בעלות הברית הציגו את מטרותיהן באופן שונה. נתניהו דיבר על הסרת "האיום הקיומי" שמציב המשטר בטהרן; חוקרי הפרלמנט הבריטי, שסיכמו את התיעוד הפומבי ביולי 2026, תיארו את המטרות המשותפות כפגיעה בתוכניות הגרעין והטילים של איראן וכחתירה לשינוי המשטר. בצד האיראני פיקדו משמרות המהפכה על מערכי הטילים והכטב"מים שנשאו את התגובה, וחזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמיליציות בעיראק היו הרשת שאיראן בנתה במשך ארבעה עשורים.

באוויר לא היה שוויון. חיל האוויר הישראלי ביצע כ-8,500 גיחות בארבעים ימי הלחימה, לפי הצבא, לצד מאמץ אווירי וימי אמריקני גדול בהרבה. כוחה של איראן היה במלאי: לפי הערכת צה"ל, היו בידיה כ-2,500 טילים בליסטיים בתחילת המלחמה.

מהלך המלחמה

המכה הראשונה

המכה הראשונה כוונה אל צמרת המדינה. לפי צה"ל, כ-40 מפקדים בכירים חוסלו ב-40 השניות הראשונות. ח'אמנאי נהרג בתקיפה על מתחם מגוריו; כלי התקשורת הממלכתיים באיראן אישרו את מותו בשעות המוקדמות של 1 במרץ, אחרי הכחשות ראשונות. לפי סוכנות הידיעות פארס, נהרגו עמו כמה מבני משפחתו. ב-8 במרץ מינתה מועצת המומחים את בנו, מוג'תבא ח'אמנאי, למנהיג העליון.

ביום הראשון נפגע גם בית ספר יסודי לבנות בעיר מינאב שבדרום איראן. הרשויות האיראניות מסרו לניו יורק טיימס שלפחות 175 בני אדם נהרגו. ב-11 במרץ דיווח העיתון שחקירה צבאית אמריקנית ראשונית מצאה כי ארצות הברית אחראית: טיל טומהוק שכוון לבסיס ימי של משמרות המהפכה על פי נתוני מטרה מיושנים. ארגון Human Rights Watch קבע שהממצאים מצביעים על הפרה של דיני המלחמה, שאי אפשר לפטור אותה כטעות תמימה.

הטילים האיראניים

כבר בשעות הבוקר של 28 בפברואר היו טילים איראניים בשמי ישראל. אישה נהרגה כשטיל פגע בבניין מגורים בתל אביב. למחרת אחר הצהריים, ב-1 במרץ, טיל שחמק מהיירוטים הרס בית כנסת בבית שמש ופגע קשות במקלט הציבורי שמתחתיו; תשעה בני אדם נהרגו. זו הייתה הפגיעה הקטלנית ביותר במלחמה.

קצב הירי סיפר סיפור משלו. לפי הנתונים שריכז הטיימס אוף ישראל, איראן שיגרה כ-80 טילים ביום הראשון, כ-60 ביום השני וכ-30 בשלישי, ובהמשך התייצבה על ממוצע של 10 עד 20 ביום. בסך הכול שוגרו לעבר ישראל עד 8 באפריל כ-650 טילים בליסטיים, ויותר ממחציתם נשאו ראשי נפץ מצרר, שמפזרים פצצונים על שטח רחב וקשים יותר ליירוט. ב-9 במרץ נהרגו שניים ביהוד, וב-18 במרץ נהרגו בני זוג מבוגרים ברמת גן. ב-21 במרץ פגעו טילים בדימונה ובערד, ועשרות נפצעו; בערד לבדה נפגעו 71 בני אדם. ב-5 באפריל הרג טיל ארבעה בני משפחה אחת בחיפה.

ישראל לא הייתה היעד היחיד. מהיום הראשון ירתה איראן על בסיסים אמריקניים ועל מדינות המפרץ, ופיצוצים דווחו בבחריין, בקטר, בכווית, באיחוד האמירויות ובסעודיה. השיט במצר הורמוז, הנתיב של חלק גדול מהנפט העולמי, כמעט נעצר כשאיראן תקפה מכליות.

המערכה האווירית הישראלית

ארבעים יום תקפו מטוסי חיל האוויר ברחבי איראן. לפי ספירת צה"ל, הם ביצעו יותר מ-10,800 תקיפות על יותר מ-4,000 מטרות והטילו יותר מ-18,000 פצצות. הצבא מסר שכ-60 אחוז מכ-470 משגרי הטילים הבליסטיים של איראן הושמדו או נוטרלו, וכן כ-85 אחוז ממערך ההגנה האווירית שלה. התקיפות פגעו גם בייצור הטילים, בשניים ממפעלי הפלדה הגדולים באיראן ובקווי רכבת וגשרים.

החיסולים נמשכו. ב-17 במרץ הודיע כ"ץ שבתקיפה לילית חוסל עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, יחד עם מפקד הבסיג', ע'לאמרזא סולימאני; טהרן אישרה את מות שניהם למחרת.

החזיתות האחרות

ב-2 במרץ, יומיים אחרי פרוץ המלחמה, ירה חזבאללה לעבר צפון ישראל לראשונה מאז הפסקת האש של נובמבר 2024, ופתח מחדש את המלחמה המתוארת בערך על המלחמה בחזבאללה בלבנון ב-2026. ב-28 במרץ הודיעו החות'ים בתימן על שיגור הטיל הראשון שלהם לעבר ישראל במלחמה זו, וכך נפתחה חזית שלישית בעימות שהחל ב-2023. בעיראק תקפו מיליציות פרו-איראניות אתרים אמריקניים.

הפסקת האש וקריסתה

בערב 7 באפריל (לפי שעון ארצות הברית), פחות משעתיים לפני האולטימטום שהציב לאיראן, הודיע טראמפ על הפסקת אש לשבועיים. פקיסטן תיווכה, בסיוע מצרים וטורקיה. הטילים האיראניים האחרונים שוגרו לעבר ישראל בסביבות 3:30 לפנות בוקר ב-8 באפריל. לבנון הייתה המחלוקת הראשונה: פקיסטן ואיראן אמרו שהפסקת האש חלה על כל החזיתות, ישראל וארצות הברית אמרו שלא, ובאותו יום עצמו פתחה ישראל בתקיפות כבדות בלבנון.

השיחות באיסלאמאבאד ב-11 וב-12 באפריל הסתיימו בלי הסכם, וב-13 באפריל הטילה ארצות הברית מצור ימי על נמלי איראן. ב-21 באפריל האריך טראמפ את הפסקת האש בלי מועד סיום. חילופי האש הישירים היחידים בין ישראל לאיראן אחרי 8 באפריל היו ב-7 ביוני, כשאיראן שיגרה טילים לעבר בסיס רמת דוד וטענה שישראל חצתה "את כל הקווים האדומים" בתקיפת הפרבר הדרומי של ביירות. צה"ל מסר שהטילים יורטו. טראמפ אמר שיבקש מנתניהו לא להגיב, אבל בשעות המוקדמות של 8 ביוני תקפו מטוסי חיל האוויר מה שצה"ל כינה מטרות צבאיות במערב איראן ובמרכזה, ובהן מתחם פטרוכימי במאהשהר.

ב-17 ביוני חתמו נשיאי ארצות הברית ואיראן על מזכר הבנות בן 14 סעיפים, שכונה מזכר איסלאמאבאד, וקבע תקופה של 60 יום למשא ומתן על השיט בהורמוז, על תוכניות הגרעין והטילים ועל הסנקציות. ישראל לא הייתה צד למזכר, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בפומבי שההסכם אינו מחייב את ישראל.

המזכר החזיק שלושה שבועות. ב-8 ביולי תקפה איראן ספינות סוחר במצר הורמוז, ארצות הברית השיבה בתקיפות סמוך למצר ולראשונה מזה חודשים גם בתשתיות בתוך איראן, ואיראן ירתה על בסיסים אמריקניים בכווית ובבחריין. טראמפ הכריז שהפסקת האש "הסתיימה". מה שבא אחר כך היה מלחמה ימית בין ארצות הברית לאיראן: הנחת מוקשים, תקיפות על מכליות, מבצע אמריקני לפינוי מוקשים שלפי גורמים אמריקניים פינה את נתיבי השיט הראשיים עד 25 באוגוסט, ותקיפות אמריקניות ברחבי איראן בתחילת ספטמבר. ישראל לא השתתפה בשלב הזה. לפי רויטרס, ישראל ואיראן לא החליפו אש מאז יוני.

המחיר בחיי אדם

כל הנתונים על המלחמה הזאת חלקיים, והסיכומים מתייחסים למועדים שונים. לפי משרד הבריאות, כפי שריכז הטיימס אוף ישראל ב-10 באפריל 2026, טילים איראניים הרגו בישראל 20 אזרחים ועובדים זרים, וארבעה פלסטינים נהרגו ביהודה ושומרון; כל 24 ההרוגים היו אזרחים, ורובם לא שהו במרחב מוגן בעת הפגיעה. יותר מ-7,000 בני אדם נפצעו, ופיקוד העורף מנה יותר מ-5,500 מפונים מבתים שנפגעו.

באיראן היה המחיר כבד בהרבה. ארגון HRANA מנה 3,636 הרוגים עד 7 באפריל 2026, ובהם 1,701 אזרחים. צה"ל העריך שכ-5,000 חיילים איראנים נהרגו. האבדות האמריקניות עמדו על 18 אנשי צבא הרוגים ויותר מ-750 פצועים, לפי נתוני רויטרס שפורסמו בספטמבר 2026. תקיפות איראניות הרגו גם אזרחים וחיילים בכמה ממדינות המפרץ. המדריך לקריאת נתוני נפגעים מסביר מדוע הספירות שונות זו מזו.

תמונת המצב באוקטובר 2026

נכון ל-18 באוקטובר 2026 לא נחתם הסכם שלום, והמלחמה בין ארצות הברית לאיראן לא הסתיימה באופן רשמי. מצר הורמוז נותר סגור או מוגבל ברובו, המצור האמריקני על נמלי איראן עדיין היה בתוקף, והתקיפות על מכליות נמשכו; המכון לחקר המלחמה (ISW) דיווח על שתיים נוספות ב-16 באוקטובר. בעדכון מ-17 באוקטובר לא מצא המכון דבר משמעותי לדווח על פעולות צבאיות אמריקניות או על משא ומתן.

בישראל עברה תשומת הלב אל הבחירות לכנסת, שנקבעו ל-27 באוקטובר. בראיון לגלי צה"ל ב-14 באוקטובר אמר נתניהו שאינו בעד תקיפת מנע באיראן לפני הבחירות, והזהיר שישראל תגיב בעוצמה אם תותקף. שלושה ימים אחר כך אמר: "אם לא נפטרים מהמשטר הזה באיראן, הוא יחזור". גורמים ישראליים מסרו שבידי איראן יותר מ-400 קילוגרם אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז, ומקום הימצאו נותר אחת משאלות המפתח.

התיעוד עד כה מצביע על פרדוקס. המלחמה סילקה את האיש שעמד בראש איראן מאז 1989 והשמידה חלק גדול ממערך הטילים שישראל חששה ממנו יותר מכול, אבל המשטר שרד תחת בנו, המצר הפך למנוף העיקרי של איראן, והשאלה שמלחמת יוני 2025 השאירה פתוחה, אם מי מהצדדים יכול לסיים את העימות בתנאיו, עדיין לא קיבלה תשובה.

ציר זמן

• 28 בפברואר 2026: ישראל וארצות הברית תוקפות באיראן; המנהיג העליון עלי ח'אמנאי נהרג בטהרן, ואיראן יורה טילים על ישראל ועל המפרץ.
• 1 במרץ 2026: כלי התקשורת הממלכתיים באיראן מאשרים את מות ח'אמנאי; טיל הורג תשעה בני אדם בבית שמש.
• 2 במרץ 2026: חזבאללה יורה לעבר צפון ישראל, והחזית הלבנונית נפתחת.
• 8 במרץ 2026: מועצת המומחים ממנה את מוג'תבא ח'אמנאי למנהיג העליון.
• 17 במרץ 2026: ישראל מודיעה על חיסול עלי לאריג'אני בתקיפה לילית.
• 28 במרץ 2026: החות'ים מודיעים על שיגור הטיל הראשון שלהם לעבר ישראל במלחמה.
• 8 באפריל 2026: הפסקת אש לשבועיים בתיווך פקיסטן נכנסת לתוקף, אחרי שכ-650 טילים בליסטיים איראניים שוגרו לעבר ישראל.
• 13 באפריל 2026: ארצות הברית מטילה מצור ימי על נמלי איראן אחרי כישלון השיחות באיסלאמאבאד.
• 7 ביוני 2026: איראן משגרת טילים לעבר בסיס רמת דוד; ישראל תוקפת מטרות באיראן למחרת לפנות בוקר.
• 17 ביוני 2026: ארצות הברית ואיראן חותמות על מזכר איסלאמאבאד.
• 8 ביולי 2026: תקיפות איראניות על השיט בהורמוז מביאות לקריסת הפסקת האש; טראמפ מכריז שהסתיימה.
• 14 באוקטובר 2026: נתניהו אומר שאינו בעד תקיפה באיראן לפני הבחירות ב-27 באוקטובר.