יהוא מלך ישראל והאובליסק השחור של שלמנאסר השלישי

יהוא בן יהושפט בן נמשי היה שר הצבא שלפי ספר מלכים ב' הפיל את שושלת עמרי ואחאב במערכה עקובה מדם אחת, ומלך על ממלכת ישראל הצפונית 28 שנה, מסביבות 841 לפנה"ס. הוא גם מלך ישראל הראשון, ואולי היחיד, שדמותו אולי שרדה מימי חייו. על האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי מלך אשור, אנדרטה של אבן גיר שחורה מנמרוד השמורה כיום במוזיאון הבריטי, כורע אדם מזוקן בכובע מחודד ופניו אל הקרקע לפני מלך אשור, והכיתוב שמעליו מזכיר את המס של "יהוא בן עמרי". האם הכורע הוא יהוא עצמו או שליח שנשלח בשמו, על כך מתווכחים עד היום. העמוד הזה מספר את הסיפור המקראי, אחר כך את הסיפור האשורי, ומסביר היכן הם משתלבים והיכן לא.

צילום: Nate Loper, 13 במאי 2013, המוזיאון הבריטי. מקור ורישיון: ויקישיתוף (נפתח בכרטיסייה חדשה). רישיון CC BY 2.0, https://creativecommons.org/licenses/by/2.0/. התצלום המקורי מוצג ללא ריטוש.

ההפיכה בספר מלכים

התיאור במלכים ב' פרקים ט' וי' הוא מהסיפורים החיים ביותר במקרא. ישראל נלחמה בארם דמשק על רמות גלעד שבעבר הירדן. המלך יורם (הנקרא גם יהורם) בן אחאב נפצע ושב להחלים בארמונו ביזרעאל, ושם ביקר אותו בעל בריתו וקרובו, אחזיהו מלך יהודה. ברמות גלעד לקח נער מבני הנביאים, שליחו של אלישע, את יהוא הצידה ומשח אותו למלך, וציווה עליו להכרית את בית אחאב. השרים פרשו את בגדיהם תחתיו, תקעו בשופר והכריזו: מלך יהוא.

יהוא דהר במרכבתו ליזרעאל; הצופה, מספר הכתוב, זיהה אותו מרחוק משום ש"בשיגעון ינהג". יורם יצא לקראתו ונורה בחץ בין זרועותיו. אחזיהו נמלט, הוכה במעלה גור אשר את יבלעם ומת במגידו. ביזרעאל הושלכה המלכה האם איזבל מן החלון בפקודת יהוא. אחר כך דרש יהוא מאומני שבעים בני אחאב בשומרון לבחור בין מלחמה לכניעה; הם בחרו בכניעה והרגו את הנסיכים. בדרך הרג ארבעים ושניים מאחי אחזיהו, ובשומרון אסף את עובדי הבעל אל מקדשם והמית אותם.

הטקסט אינו מאשר את מעשיו פה אחד. הוא משבח את יהוא על ביעור עבודת הבעל, אבל מגנה אותו על שהשאיר את עגלי הזהב בבית אל ובדן. כעבור מאה שנה ניבא הנביא הושע פורענות על בית יהוא "על דמי יזרעאל" (הושע א' 4), היפוך מפתיע של פסק הדין בספר מלכים.

מלכות תחת לחץ

תיאור שאר ימי מלכותו במקרא קצר. לפי מלכים ב' י' 32 עד 33, בימים ההם החל ה' לקצץ בישראל: חזאל מלך ארם היכה את ישראל בכל גבולה שבעבר הירדן, ארץ הגלעד, הגדי, הראובני והמנשי, עד נחל ארנון. יהוא מלך 28 שנה בשומרון, ושושלתו החזיקה כמאה שנה, הארוכה בתולדות ממלכת הצפון, דרך בנו יהואחז, נכדו יואש ונינו ירבעם השני, עד שזכריה נרצח אחרי שישה חודשים על הכס.

הארכיאולוגיה מוסיפה מעט. ביזרעאל חשפו בשנות ה-90 חפירות בהנהגת דוד אוסישקין וג'ון וודהד מתחם מלכותי מבוצר גדול שנבנה במאה ה-9 לפנה"ס ונחרב זמן לא רב אחר כך; חוקרים אחדים קושרים את קצו לטלטלות של הפיכת יהוא או למלחמות ארם שבאו אחריה, אף שהממצא אינו מזהה את התוקף.

האובליסק השחור: מה הוא

האובליסק השחור הוא עמוד מרובע של אבן גיר שחורה, בגובה של קצת פחות משני מטרים (המוזיאון הבריטי מציין 197.48 ס"מ), שראשו מדורג. לפי המוזיאון הבריטי הוצב ב-825 לפנה"ס בכלח, עיר המלוכה האשורית הידועה כיום כנמרוד שבצפון עיראק, בשנותיו האחרונות של שלמנאסר השלישי, שמלך מ-859 עד 824 לפנה"ס. אוסטן הנרי לייארד חשף אותו ב-1846, והוא הגיע ללונדון ב-1848; מספר הרישום 1848,1104.1 מתעד את הגעתו. הוא מוצג באולמות האשוריים של המוזיאון הבריטי, באולם 6, לצד רצועות הארד משערי בלוואט.

על האובליסק שני סוגי תיעוד: - כתובת יתדות ארוכה המסכמת את מסעות המלחמה של המלך שנה אחר שנה, עד שנת מלכותו ה-31; - חמישה נדבכים של תבליטים מגולפים המקיפים את ארבע הצלעות, עשרים לוחות בסך הכול, שבכל נדבך מוצג שליט או ארץ אחרים המביאים מס, עם כיתוב קצר מעליו.

בין מעלי המס נמנים סואה מגלזנו, בצפון מערב איראן של היום, בנדבך העליון; יהוא מישראל בנדבך השני; ארץ בשם מוצרי, המיוצגת בחיות אקזוטיות ובהן גמלים, פיל וקופים; מרדוך אפל אוצור מסוחו שעל הפרת התיכון; וקלפרונדה מפטינה, באזור אנטקיה של היום, בנדבך התחתון. המס של יהוא הוא אפוא תמונה אחת בתצוגה מחושבת של ארבע כנפות עולמו של שלמנאסר.

לוח יהוא והכיתוב שעליו

בתמונה המרכזית של הנדבך השני עומד שלמנאסר השלישי תחת סוכך שמחזיק משרת, ומעליו דיסקוס מכונף וכוכב. לפניו כורע אדם ומשתחווה עמוק, מצחו סמוך לקרקע. הוא חובש כובע רך ומחודד, זקנו קצר וגלימתו מצויצת, הלבוש שבו תיארו האמנים האשורים אנשים מן המערב. מאחוריו, באותו לוח ובלוחות הסמוכים, מובילים פקידים אשורים שורה של סבלים ישראלים הנושאים את המס.

הכיתוב שמעל התמונה מזכיר את המס של יאואה, הצורה האשורית של השם יהוא, "בן עמרי", ומונה את מה שהתקבל ממנו. בתרגומו של א' ליאו אופנהיים בקובץ של פריצ'רד, ברשימה כסף, זהב, קערת זהב, כד זהב בעל תחתית מחודדת, גביעי זהב ודליים, בדיל ומטה לידו של המלך; משמעותה של מילה נוספת ברשימה אינה ודאית.

הכרוניקות של שלמנאסר מספקות את ההקשר. בשנת מלכותו ה-18, 841 לפנה"ס, יצא למסע נגד חזאל מלך דמשק, צר עליו בעירו, החריב את סביבותיה, ואז צעד אל הר בעלי ראשי שעל החוף, ושם, לפי כתובת כרוניקה מכלח, קיבל את המס של צור, צידון ויהוא בן עמרי. המלך החדש של ישראל, שעמד מול אותו אויב ארמי, בחר כנראה להסתופף בצל אשור.

יהוא, שליח, ובעיית "בן עמרי"

שלוש שאלות מעסיקות את החוקרים: - מי כורע? הכיתוב מדבר על המס של יהוא, לא במפורש על האיש עצמו. חוקרים רבים, ורוב התיאורים במוזיאונים ובספרי הלימוד, רואים בדמות את יהוא עצמו, ואז זו התמונה העכשווית היחידה הידועה של מלך ישראל או יהודה. אחרים טוענים שהמשתחווה יכול להיות באותה מידה שליח שהביא את המס בשם יהוא, נוהג מקובל, ושהאמנות האשורית מציגה שליטים ונציגיהם באותה תנוחה. - מדוע "בן עמרי"? יהוא השמיד את בית עמרי. ההסבר שמקבלים רוב החוקרים הוא שהאשורים כינו את ממלכת ישראל בית חומרי, "בית עמרי", על שם מייסד השושלת, ו"בן עמרי" פירושו שליט הארץ ההיא ולא צאצא ביולוגי. אדוארד הינקס זיהה לראשונה את השם כיהוא ב-1851; ג'ורג' סמית פקפק בכך לימים, ופ' קייל מקארטר הציע ב-1974 שהכיתוב מתכוון ליהורם, קריאה של מיעוט. - איך זה מתיישב עם תל דן? הכתובת הארמית שנמצאה בתל דן ב-1993 וב-1994, המיוחסת בדרך כלל לחזאל, מספרת שכותבה הרג את יורם מלך ישראל ואת אחזיהו מבית דוד. ספר מלכים מייחס את שתי המיתות ליהוא. ההסברים שהוצעו: יהוא פעל בתמיכה ארמית, חזאל ניכס לעצמו אירועים שהניע, או פשוט שתי תעמולות יריבות; הטקסט הפגום אינו מכריע.

מדוע האובליסק חשוב

האובליסק השחור הוא מהעוגנים החזקים של הכרונולוגיה המקראית. יחד עם מונולית כורח, המציב את אחאב בקרב קרקר ב-853 לפנה"ס, הוא קובע את עליית יהוא לשלטון לסביבות 841 לפנה"ס ומאפשר לקשור את שנות המלכים שבספר מלכים לרשימות הלימו האשוריות, המתוארכות בעצמן לפי ליקוי חמה ב-763 לפנה"ס. הוא מאשר שיהוא היה קיים, שמלך על ישראל ושהעלה מס לאשור, ואת זה המקרא אינו מזכיר כלל. הוא גם מראה איך נראה אותו מלך משתי בירות: נוקם קנאי בזיכרונה של שומרון, ושליט וסאל זוטר הכורע על ברכיו בכלח.

הסיפור הרחב של מלחמות ממלכת הצפון, מבית עמרי ועד נפילת שומרון, מסופר בסקירה על מלחמות ישראל בעת העתיקה, והשושלת שכתובת תל דן מזכירה נידונה במאמרים על מלחמות דוד המלך ועל שלמה המלך. את החפץ עצמו, עם רשומת המוזיאון והתצלומים, אפשר לראות ברשומת האובליסק השחור באוסף המוזיאון הבריטי.