פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר בלבנון (2024)

בסביבות 15:30 ב-17 בספטמבר 2024 החלו ביפרים שנשאו אנשי חזבאללה להתפוצץ כמעט בבת אחת בבתים, בחנויות, במכוניות וברחובות ברחבי לבנון, מהדאחייה בביירות ועד הדרום ובקעת הלבנון. למחרת אחר הצהריים בא גל שני, הפעם של מכשירי קשר ידניים. לפי ממשלת לבנון נהרגו בשני הגלים 42 בני אדם, ובהם ילדים, ויותר מ-3,500 נפצעו. ישראל לא הגיבה אז. ב-10 בנובמבר 2024 הודה ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא אישר את המבצע. זה היה אחד המהלכים הפותחים של המתקפה שהפכה את המלחמה בחזבאללה ממלחמת התשה למערכה מכרעת.

הרקע: מלחמה על אמצעי הקשר

בסתיו 2024 כבר החליפו ישראל וחזבאללה אש מעבר לגבול כמעט שנה. ישראל חיסלה שורה ארוכה של מפקדי שטח בתקיפות ממוקדות, ובפברואר 2024 קרא חסן נסראללה בפומבי לאנשיו להיפטר מהסמארטפונים, שלדבריו ישראל משתמשת בהם כדי לאתר אותם. הביפרים, מכשירים פשוטים שמקבלים הודעות קצרות, היו חלק מהתשובה של הארגון.

על הביפרים הופיע המותג של החברה הטייוואנית גולד אפולו, דגם AR-924. גולד אפולו מסרה שהמכשירים יוצרו ונמכרו ברישיון על ידי BAC Consulting, חברה רשומה בבודפשט. לפי הניו יורק טיימס, שציטט גורמים שתודרכו על המבצע, BAC הייתה אחת מכמה חברות קש שהוקמו במסגרת מבצע של המודיעין הישראלי, והמכשירים יוצרו כשחומר הנפץ כבר בתוכם. מכשירי הקשר בגל השני היו מדגם Icom IC-V82. היצרנית היפנית מסרה שהפסיקה לייצר את הדגם ב-2014 ושככל הנראה מדובר בזיופים.

מה קרה ב-17 וב-18 בספטמבר

הגל הראשון פגע בשעה שבה רבים מנושאי המכשירים היו מחוץ לבית. סוכנות AP דיווחה על לפחות 12 הרוגים ויותר מ-2,750 פצועים באותו יום, ובהם ילדה בת תשע וילד בן 11. בין הפצועים היה גם שגריר איראן בלבנון, מוג'תבא אמאני. בתי החולים בביירות ובדרום הוצפו. דווח גם על פיצוצי ביפרים בסוריה.

בגל השני, אחר הצהריים ב-18 בספטמבר, התפוצצו מכשירי קשר. חלקם התפוצצו בהלוויות של מי שנהרגו יום קודם. גורמים רשמיים בלבנון דיווחו על לפחות 25 הרוגים נוספים ויותר מ-700 פצועים באותו יום. ממשלת לבנון מסרה בהמשך מספר כולל של 42 הרוגים, ובהם 12 אזרחים. רבים מהפצועים נפגעו בעיניים ובידיים, ובהמשך דיווחו גורמי בריאות בלבנון על מאות שאיבדו עין אחת או את שתיהן.

הפיצוצים שיבשו את הפיקוד והשליטה של חזבאללה בדיוק כשישראל עמדה להסלים. יומיים אחר כך, ב-20 בספטמבר, חוסל בתקיפה בביירות מפקד כוח רדואן איברהים עקיל ומפקדים נוספים, וב-23 בספטמבר פתחה ישראל במבצע חיצי הצפון.

האחריות והוויכוח המשפטי

בתחילה ישראל לא אישרה ולא הכחישה מעורבות, אף שגורמים אלמוניים תיארו את המבצע לסוכנות רויטרס ולכלי תקשורת אחרים. ב-10 בנובמבר 2024 אמר נתניהו בישיבת הממשלה שאישר את המבצע למרות התנגדות של בכירים, ולשכתו אישרה את הדברים. בדצמבר 2024 תיארו שני אנשי מוסד, במסווה, את המבצע בראיון לתוכנית 60 דקות של CBS.

המבצע פילג את דעת המשפטנים והפוליטיקאים:

• גורמים ישראליים תיארו אותו כתקיפה מדויקת באנשי ארגון חמוש, באמצעות מכשירים שחזבאללה עצמו חילק לאנשיו לתקשורת צבאית.
• נציב האו"ם לזכויות אדם, וולקר טורק, אמר במועצת הביטחון ב-20 בספטמבר 2024 שפגיעה בו-זמנית באלפי אנשים, אזרחים או חברי ארגונים חמושים, בלי לדעת מי מחזיק במכשיר והיכן, מפרה את דיני זכויות האדם ובמקרים הרלוונטיים גם את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. קבוצת מומחים עצמאיים של האו"ם אמרה שהתקיפות עשויות להיחשב פשעי מלחמה.
• חזבאללה כינה את המתקפה טבח ונשבע לנקום. ממשלת לבנון הגדירה אותה הפרה של ריבונותה.

הוויכוח נשען על עובדות שחלקן עדיין אינן ידועות, ובהן כמה מההרוגים והפצועים היו אנשי חזבאללה. הנתונים של ממשלת לבנון אינם מבחינים בכך במלואם, וישראל לא פרסמה ספירה משלה.

המשמעות

מבצע הביפרים צפוי להיחקר עוד שנים כדוגמה למבצע מודיעיני בשרשרת האספקה שהפך לנשק בהיקף המוני. ההשפעה הצבאית הייתה מיידית: אלפי אנשי חזבאללה הוצאו מכלל פעולה, והאמון של הארגון באמצעי הקשר שלו התערער קשות בימים שלפני התקיפה על הנהגתו. ההשפעה המדינית והמשפטית עדיין שנויה במחלוקת, כמו אירועים אחרים שנדונים במדריך לקריאת נתוני נפגעים.