הנסיגה מחברון טרם הוכרעה: המחלוקת בין המפקדים לדרג המדיני נמשכת

נכון ל-30 באוקטובר 2026, הדיווחים על אפשרות לצמצום נוכחות צה"ל בשכונה שפונתה בחברון או ליציאה ממנה עדיין לא הבשילו להודעה על החלטת נסיגה. לפי הדיווחים, בכירי הצבא תמכו ביציאה, ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ עמדו על המשך הנוכחות. המחלוקת התפתחה לאחר פיגוע הירי ב-23 באוקטובר, שבו נפלו שני חיילי צה"ל, ונמשכה גם לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר.

השאלה המיידית הייתה אם המשך ההחזקה בשכונה משרת צורך צבאי. לצדה עמדה שאלת חזרתם של התושבים הפלסטינים לבתיהם. הדיווחים על המחלוקת בצמרת, על היקף הפינוי ועל ההליכים המשפטיים מתארים היבטים שונים של אותה מציאות. הם אינם מעידים על מדיניות מוסכמת שכבר התקבלה.

הערכות המפקדים ועמדת הדרג המדיני

הכתב הצבאי אמיר בוחבוט דיווח בוואלה ב-27 באוקטובר כי הרמטכ"ל אייל זמיר, מפקד פיקוד המרכז אבי בלוט ומפקד אוגדה 98 מני ליברטי תמכו בנסיגה. קצינים אמרו לוואלה כי המבצע מיצה את עצמו וכי המשך השהייה בשכונה עלול להגביר מתיחות ולעודד פיגועים נוספים. ג'רוזלם פוסט פרסם את דיווחו של בוחבוט וייחס במפורש לוואלה את חשיפת המחלוקת.

באותו דיווח תוארו נתניהו וכ"ץ כמתנגדים ליציאה. גורמי ביטחון שתמכו בהמשך הנוכחות טענו כי המבצע חשף תשתית חמאס מקומית משמעותית, והפנו לניסיון מהמבצעים בצפון יהודה ושומרון. לדבריהם, נוכחות ישראלית ממושכת יכולה למנוע את שיקום הארגונים החמושים ולמנוע מהרשות הפלסטינית דריסת רגל באזורים שבשליטת הצבא.

אלה הערכות מתחרות שהובאו בדיווחים עיתונאיים, ולא פרוטוקול פומבי של דיון ביטחוני. וואלה דיווח גם כי נבדקת אפשרות שהתשתית בחברון קיבלה הכוונה מפעילי חמאס בטורקיה. עצם בדיקת האפשרות אינו מוכיח שהכוונה כזאת אכן התקיימה.

ב-29 באוקטובר דיווח בנפרד יונה ג'רמי בוב בג'רוזלם פוסט על אפשרות לצמצום הנוכחות או ליציאה במהלך סוף השבוע המתקרב. הוא הדגיש שהתוצאה אינה ודאית. ההערכה שנתניהו עשוי לגלות גמישות רבה יותר לאחר הבחירות הוצגה כציפייה, ולא כהחלטה שהתקבלה או כהסבר מוכח למניעיו.

החיפושים והמידע שנוסף במהלך המבצע

אחד הנימוקים שהציגו הקצינים ב-27 באוקטובר היה שבסריקות במאות מבנים בשכונה שפונתה לא נמצאו נשק, תחמושת או מתקנים לייצור אמצעי לחימה. זו טענה על אזור מסוים ובשלב מסוים של הפעילות, ולא סיכום סופי של הממצאים בכל המבצע בחברון.

ב-28 באוקטובר פרסם אתר סרוגים הודעת צה"ל שלפיה בחברון נתפסו רובה M16, סכינים, אפוד ואקדח דמה. עוד נמסר על מעצר שישה מבוקשים בכפרים במרחב חטיבת יהודה, ובהם חשודים בפעילות בחמאס. הדיווח לא קבע שכל הממצאים האלה אותרו בשכונה שסביבה מתנהלת המחלוקת על הנסיגה.

ב-30 באוקטובר הודיע צה"ל בנפרד כי הרס את בתי שני המחבלים שביצעו את פיגוע הירי ב-23 באוקטובר. בהודעה נמסרו שמות החללים, רון יונתן רויטמן ויובל שי סוילם. ההודעה מלמדת שהפעילות נמשכה בזמן ששאלת הנסיגה טרם הוכרעה בפומבי, אך אינה משיבה אם תצומצם הנוכחות הרחבה באזור המגורים.

הדיווח על פתיחת המבצע בחברון מתאר את האירוע שהוביל אליו. עד 30 באוקטובר עבר מוקד הדיון מהסריקות הראשונות לשאלת הצורך בהמשך השהייה והתנאים לסיומה.

נתוני הפינוי מתייחסים לאוכלוסיות שונות

דיווח ג'רוזלם פוסט מ-29 באוקטובר התייחס ללפחות 2,000 פלסטינים שפונו. מידע צבאי מוקדם יותר, שפורסם בוואלה ב-24 באוקטובר, תיאר כ-2,000 תושבים במרחב ואת השתייכותם לחמולת ג'בעה, שהצבא זיהה עם חמאס. אפיון של חמולה בידי הצבא אינו מוכיח מעורבות אישית של כל אחד מתושביה.

לצד זאת הביא הפוסט נתוני עירייה שצוטטו בעתירת עדאלה: 780 משפחות שנפגעו מהפעילות, ובהן עד 4,969 בני אדם. העתירה עסקה בעין דיר בחה ובאל-ג'לדה שבמערב חברון, ותקפה את הפינויים, ההריסות וההגבלות על החזרה הביתה ועל הגישה לשירותים.

אין להציג את המספרים כמניינים חלופיים וזהים בהגדרתם של תושבים שפונו. הם נמסרו בידי גופים שונים, בשלבים שונים ותוך שימוש בהגדרות שונות של האוכלוסייה שנפגעה. העתירה מתארת גם הגבלות על תושבים שנשארו בבתיהם. לכן אין להגדיר אוטומטית את כלל האוכלוסייה שנפגעה כמניין של אנשים שעזבו את ביתם.

לפי הפוסט, עדאלה הגיש את העתירה ב-29 באוקטובר בשם העירייה ושבעה תושבים. בנפרד גינתה מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, נעה סתת, את הצעדים כענישה קולקטיבית. הפוסט דיווח ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' תיאר את ההריסות כאמצעי הרתעה וגביית מחיר על הפיגוע. אלה עמדות המיוחסות לדוברים, ולא הכרעה שיפוטית בדבר חוקיות המבצע כולו.

שני הליכים משפטיים ומועד חזרה שטרם נקבע

יש להבחין בין ההליכים המשפטיים. בדיווח מ-26 באוקטובר תיאר הפוסט עתירה נפרדת בנוגע לשני מתחמים מסחריים בכניסה הצפונית לחברון. לפי הדיווח, השופטת גילה כנפי-שטייניץ ביקשה את תגובת המדינה והביעה ציפייה לשמירת המצב הקיים עד להחלטה נוספת. הדברים נגעו להליך הריסת העסקים, ולא להכרעה בעתירה הרחבה בעניין הפינוי, שהוגשה ב-29 באוקטובר.

הדיווחים אינם מאפשרים להציג את ההנחיה הדיונית כפסיקה גורפת לגבי כל הריסה שבוצעה לאחר מכן. גם דרישה לקבלת תגובת המדינה אינה מכריעה כשלעצמה בטענות התושבים לגופן.

הרקע הרחב כולל את מבצעי סיכול הטרור ביהודה ושומרון ואת המחלוקת הנפרדת על מועדי חזרת התושבים למחנות שפונו בצפון האזור. בחברון נותרו שאלות מעשיות ממוקדות: אם הכוחות ייצאו מהשכונה, באילו תנאים יוכלו התושבים לשוב, ומה יהיה נימוק המדינה להמשך ההגבלות. הדיווחים על גמישות אפשרית לאחר הבחירות אינם תשובה לשאלות האלה.