בג"ץ דורש לוח זמנים לחזרה למחנות הפליטים בצפון השומרון, והממשלה משיבה שהצבא יישאר

שלושת מחנות הפליטים בצפון השומרון שצה"ל רוקן בתחילת 2025 הפכו למוקד של מחלוקת גלויה בין בית המשפט הגבוה לצדק לבין הממשלה. ב-12 באוקטובר 2026 הורה הרכב של שלושה שופטים למדינה להציג לוח זמנים לצעדים הנדרשים כדי לאפשר לתושבים שנעקרו לחזור למחנות ג'נין, טול כרם ונור שמס, ובמקביל קיבל את עמדתה שהתנאים הביטחוניים לחזרה עדיין לא בשלו. באותו ערב כינה שר הביטחון ישראל כ"ץ את נוכחות הצבא במחנות "קבועה" ואמר ש"זה לא עניינו של בג"ץ להתערב". נכון ל-18 באוקטובר 2026, תשובת המדינה צריכה להגיע עד 23 בנובמבר.

מה קבע בית המשפט

פרטי ההחלטה מדווחים באופן עקבי ב"הארץ", ב"טיימס אוף ישראל", ב-VINnews וב-HNGN. ההרכב, שכלל את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואת השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, דן בעתירות של תושבי המחנות ושל האגודה לזכויות האזרח. הוא לא הורה על חזרה מיידית ולא על נסיגת כוחות. הוא הנחה את משרד הביטחון ואת הצבא לפרט מתי יוכלו להשלים את הצעדים הנדרשים, האם אפשר לזרז את התהליך וכיצד ניתן סיוע הומניטרי לעקורים, בהודעת עדכון שתוגש עד 23 בנובמבר 2026.

מספר העקורים הוא הערכה, והנתונים שונים. "הארץ" ו-HNGN מדברים על כ-33 אלף; כ"ץ עצמו נקב בכ-40 אלף, לפי VINnews. לפי HNGN, ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וישראליים מעריכים את המספר ב-33 אלף עד 40 אלף.

תגובת הממשלה

התגובה הפוליטית הגיעה מיד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכ"ץ להנחות את הצבא שלא לשתף פעולה עם בית המשפט, לפי "טיימס אוף ישראל" ו-HNGN. כ"ץ אמר בערב 12 באוקטובר שהמחנות הפכו ל"מעוזי טרור", שהממשלה עברה מפשיטות קצרות חוזרות לנוכחות מתמשכת, ושלא ייסוג "גם אם יידרשו הליכי חקיקה מיוחדים בכנסת", לפי VINnews ו-HNGN. הוא גם טען שהטרור ביהודה ושומרון ירד ב-80 אחוז, לשפל חסר תקדים; זו טענתו, והיא לא אומתה באופן עצמאי.

ב-13 באוקטובר, בביקור בקו התפר ליד טול כרם, אמר נתניהו בסרטון שפרסמה לשכתו על העקורים: "אלה לא תושבים, אלה מחבלים", והוסיף שהצבא יישאר בשליטה, לפי HNGN. הדברים נאמרו שבועיים לפני הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר 2026.

המבצע שמאחורי המחלוקת

המחנות התרוקנו במהלך המבצע שפתח צה"ל בצפון השומרון בינואר 2025, "חומת ברזל", שבא אחרי שנים של פשיטות המתוארות ברשומה על המבצעים ביהודה ושומרון ב-2022 עד 2025. לפי הצבא, מטרתו הייתה לפרק את התשתיות החמושות במחנות, שהיו מוקדים של פעילות מזוינת מאז האינתיפאדה השנייה ושוב בשנים שלפני מלחמת חרבות ברזל. HNGN מתאר אותו כמבצע הגדול ביותר באזור מזה שני עשורים. התושבים לא הורשו לחזור כל עוד הצבא נמצא במקום.

מסיק הזיתים ואלימות המתנחלים

ההחלטה ניתנה בעיצומו של מסיק זיתים שהתאפיין בתקיפות חוזרות של מתנחלים נגד פלסטינים, עיתונאים ומבקרים מחו"ל. ארגון זכויות האדם "יש דין" תיעד 109 תקריות של מתנחלים הקשורות למסיק ב-75 יישובים בין 27 בספטמבר ל-6 באוקטובר 2026, לפי אל-ג'זירה. ב-16 באוקטובר דיווחה AFP שצלמת העיתונות האמריקנית היידי לוין הותקפה בידי מתנחלים ליד אבו פלאח בזמן שצילמה את המסיק ונזקקה לניתוח ביד; ב-17 באוקטובר הותקפו דיפלומטים אירופים בידי מתנחלים באזור טייבה, לפי צילומים של גלי צה"ל שהביא "טיימס אוף ישראל". שגריר ישראל בארצות הברית אמר ב-16 באוקטובר שראש הממשלה הבטיח "בתוקף" לבלום את אלימות המתנחלים, כך דיווח "טיימס אוף ישראל".

להערכת מלחמות ישראל, המחלוקת על המחנות בוחנת עיקרון שממשלות ישראל השאירו זמן רב בעמימות: האם נוכחות צבאית שהוצדקה כזמנית יכולה להיות מוכרזת קבועה בלי החלטה רשמית. בית המשפט מנסח את השאלה כעניין של לוחות זמנים ושל חובה הומניטרית; הממשלה מנסחת אותה כעניין ביטחוני שמחוץ לביקורת שיפוטית. נכון ל-18 באוקטובר 2026 אף צד לא זז, והמועד של 23 בנובמבר חל אחרי הבחירות.