עימות מתמשךמהאינתיפאדה השנייה ועד מבצעי עזהערך במאגר
מבצעי הסיכול ביהודה ושומרון (2022 עד 2025)
איך גל פיגועים ב-2022 הוביל לארבע שנים של מבצעים הולכים ומתרחבים בצפון השומרון, שהסתיימו בכוחות צה"ל בתוך מחנות הפליטים.
בין 2022 ל-2025 ניהלו צה"ל, שב"כ ומשמר הגבול רצף של מבצעים ביהודה ושומרון, ובעיקר בצפון השומרון, נגד דור חדש של קבוצות חמושות מקומיות שישבו במחנות הפליטים של ג'נין, טול כרם ושכם. מה שהתחיל ב-31 במרץ 2022 כמבצע שובר גלים, מערכה של פשיטות מעצר ליליות אחרי פיגועים קטלניים בתוך ישראל, התרחב עד 2025 למבצע חומת ברזל, שבו התמקמו כוחות צה"ל בתוך המחנות עצמם ועשרות אלפי תושבים נעקרו. זו הייתה התקופה הקטלנית ביותר ביהודה ושומרון מאז האינתיפאדה השנייה.
הרקע: פיגועי אביב 2022 והגדודים החדשים
במרץ 2022 נרצחו 11 בני אדם בפיגועים בבאר שבע, בחדרה ובבני ברק בתוך שבוע אחד; פיגועים נוספים באו אחר כך בתל אביב ובאלעד. כמה מהמחבלים הגיעו מאזור ג'נין. ב-31 במרץ פתחה ישראל במבצע שובר גלים, עם פשיטות לערים הפלסטיניות לשם מעצר חשודים ותפיסת נשק.
הפשיטות נתקלו בתופעה שהלכה וגדלה מאז 2021 בערך: קבוצות חמושות מקומיות כמו גדוד ג'נין, הקשור לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, גדוד טול כרם וגוב האריות בשכם, שהורכבו ברובן מצעירים בלי עבר ארגוני ארוך, חומשו בנשק שהוברח או נגנב בתוך ישראל, ופעלו לעיתים קרובות מחוץ לשליטת הרשות הפלסטינית, שמנגנוני הביטחון שלה כמעט נסוגו מהמחנות. ב-11 במאי 2022, במהלך פשיטה בג'נין, נורתה ונהרגה כתבת אל-ג'זירה שירין אבו עאקלה; צה"ל הודיע לימים כי קיימת אפשרות גבוהה שנפגעה בטעות מירי ישראלי. לפי דוח צה"ל מ-29 בדצמבר 2022 נהרגו באותה שנה 31 בני אדם בפיגועים נגד ישראלים, ולפי ספירת האו"ם 2022 הייתה השנה הקטלנית ביותר לפלסטינים ביהודה ושומרון זה יותר מעשור.
מפשיטות למבצעים
ב-2023 החריפה האלימות עוד יותר. אחרי שמחבל פלסטיני רצח שני אחים ישראלים סמוך לחווארה ב-26 בפברואר, השתוללו מתנחלים בעיירה באותו לילה; מפקד האזור בצה"ל כינה את האירוע פוגרום. ביוני 2023 הפעילה ישראל כטב"ם חמוש ביהודה ושומרון לראשונה זה כעשרים שנה. בין 3 ל-5 ביולי ניהלה את מבצע בית וגן במחנה הפליטים ג'נין בכוח בהיקף חטיבתי של 1,000 עד 2,000 חיילים, לפי הודעות צה"ל, המבצע הגדול ביותר בעיר מאז הקרב בג'נין ב-2002. שנים עשר פלסטינים נהרגו, רובם הוכרזו בידי הארגונים החמושים כחבריהם, וחייל ישראלי אחד נהרג.
אחרי 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל ירדה בחדות נכונותה של ישראל להשלים עם מובלעות חמושות ביהודה ושומרון. תקיפות אוויריות הפכו לשגרה, וב-28 באוגוסט 2024 פתח צה"ל במבצע מחנות קיץ בג'נין, בטול כרם ובמחנה אל-פארעה סמוך לטובאס, שבו נהרג מפקד גדוד טול כרם, מוחמד ג'אבר, המכונה אבו שוג'אע. בדצמבר 2024 פתחה הרשות הפלסטינית במבצע משלה נגד החמושים במחנה ג'נין.
ב-21 בינואר 2025, יומיים אחרי תחילת הפסקת האש בעזה, פתחה ישראל במבצע חומת ברזל בג'נין, ובתוך שבוע הרחיבה אותו לטול כרם ולנור א-שמס. הפעם הכוחות לא יצאו. בפברואר נפרסו טנקים בג'נין לראשונה מאז 2002, ושר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע שהכוחות יישארו במחנות לתקופה ממושכת. מבנים נהרסו כדי לפרוץ צירים, וצה"ל הודיע שהוא מפרק תשתיות ששימשו את הקבוצות החמושות.
המחיר והמשמעות
לפי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, 1,001 פלסטינים נהרגו ביהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים, מירי כוחות ישראליים ומתנחלים בין 7 באוקטובר 2023 ל-20 באוקטובר 2025; ישראל טוענת שרוב ההרוגים במבצעיה היו חמושים. אונר"א דיווחה שיותר מ-40 אלף בני אדם נאלצו לעזוב את מחנות הצפון ב-2025, ו-Human Rights Watch העריך בנובמבר 2025 את מספרם בכ-32 אלף וקבע שהעקירה מגיעה לכדי פשעי מלחמה. ישראל דחתה את הטענה ומסרה שהתושבים עזבו במהלך מבצעי סיכול. הנתונים העדכניים מתפרסמים בעדכוני המצב של OCHA על יהודה ושומרון (נפתח בכרטיסייה חדשה).
בספטמבר 2025 אמרו גורמי ביטחון בישראל ל"ג'רוזלם פוסט" שרשתות של חמאס התארגנו מחדש באזורים הרחוקים מהמחנות שבהם מחזיק הצבא. המבצעים הסירו את המובלעות החמושות הגלויות, אבל השאירו פתוחה את השאלה מי ינהל את המחנות והאם תושביהם ישובו אליהם.
