צה"ל מדווח על מאות תשתיות שהושמדו בלבנון ומעלה טענות נגד האכיפה הלבנונית

ב-20 באוקטובר 2026 דיווח צה"ל כי כוחותיו השמידו יותר מ-540 תשתיות טרור במהלך שבועות של פעילות בדרום לבנון. בפרסום נפרד באותו יום טען הצבא כי חיזבאללה המשיך להשתמש באתר לאחסון נשק, לאחר שצבא לבנון מסר כי טיפל בו.

שני הפרסומים עוסקים בשני צדדים של אותה בעיה ביטחונית: איתור אמצעי לחימה בשטח, ובדיקה אם אתרים שהועברו לטיפול אכן נוקו מנשק. הנתונים המבצעיים הם נתוני צה"ל. הטענות בנוגע לצבא לבנון מובאות כעמדת הצבא הישראלי, ולא כממצא עצמאי על המוסד הלבנוני כולו.

מה דיווחו הכוחות שמצאו בשטח

בהודעה המבצעית מסר צה"ל כי כוחות בפיקוד אוגדה 91 פעלו במרחבי אל-ח'יאם, טיר חרפא, מיס אל-ג'בל ומג'דל זון. בין המסגרות שהשתתפו בפעילות מנה הצבא את חטיבות 300, 769 ו-4, וכן את ביסל"ח.

לפי ההודעה, בפעילות אותרו יותר מ-150 אמצעי לחימה. הרשימה שפרסם צה"ל כוללת רקטות, רימונים, מטולי RPG, טילים נגד טנקים, טילי נ"ט ארוכי טווח, משגרים, רובים, אקדחים, מטענים ומחסניות. בין התשתיות שהצבא מסר כי השמיד היו גם מחסני אמצעי לחימה.

המספרים מתייחסים לפעילות שנמשכה כמה שבועות, ולא לפשיטה אחת שנערכה ב-20 באוקטובר. ההודעה גם אינה מחלקת את הנתונים לפי כפר או לפי סוג נשק. מספר התשתיות ומספר אמצעי הלחימה מודדים דברים שונים, ולכן אין לצרף אותם לנתון כולל אחד.

צה"ל ציין עוד כי כוחות מביסל"ח ומגדוד גפן של בה"ד 1 השתתפו באיתור הנשק ובהשמדת התשתיות. הצבא הגדיר את מטרת הפעילות כהסרת איומים על מדינת ישראל.

אלה נתונים על ממצאים ועל השמדה במרחב שבו פעלו הכוחות, לפי דיווח הצבא. הם אינם קובעים כמה נשק נותר באזורים אחרים בדרום לבנון ואינם מספקים תמונה מלאה של ארסנל חיזבאללה שנותר.

אתר האחסון שהועבר לטיפול

הפרסום הנפרד עסק באתר במרחב כפרא. בהודעות שצוטטו ב-JNS ובג'רוזלם פוסט מסר צה"ל כי בדצמבר 2025 הועבר הנכס הצבאי של חיזבאללה לטיפול צבא לבנון באמצעות מנגנון הפיקוח בהובלת ארצות הברית.

לפי הגרסה הישראלית, צבא לבנון דיווח בהמשך כי טיפל באתר. צה"ל טען כי חודשים לאחר מכן אותרה בו פעילות נוספת של חיזבאללה.

הצבא פרסם תיעוד שלדבריו מציג מחבלים של הארגון מעמיסים על משאית נשק שאוחסן במקום. לפי הודעתו, לאחר שזוהתה ההעברה תקפו כוחות ישראליים את הרכב. זיהוי האנשים והמטען בתיעוד הוא זיהוי של הצבא, ולא אימות עצמאי של כל פרט בסרטון.

רצף האירועים שתיאר צה"ל מחדד את ההבדל בין טיפול באתר לבין גורל הנשק שהיה בו. העברת אמצעי לחימה למקום אחר יכולה לשמר אותם לשימוש בהמשך, גם אם האתר המקורי כבר אינו פעיל באותה מתכונת.

הג'רוזלם פוסט דיווח כי צה"ל לא מסר מתי התרחשה תקיפת המשאית. לכן אין להסיק ממועד פרסום התיעוד, 20 באוקטובר, שהתקיפה עצמה בוצעה באותו יום.

הטענה לתיאום וגבולותיה

אגף המודיעין של צה"ל העלה גם טענה שלפיה גורמים בתוך צבא לבנון תיאמו עם חיזבאללה בנוגע לפעולות אכיפה. לפי הצבא הישראלי, התיאום סייע לעכב או לשבש פעולות, ואפשר לחיזבאללה להיערך מראש להעברת נשק.

הטענה מתייחסת לגורמים בתוך הצבא. החומר שתואר בפומבי אינו מזהה אותם ואינו מבסס שרשרת פיקוד לתיאום הנטען. הוא גם אינו מצדיק לייחס לכל חייל לבנוני התנהגות שלפי הטענה התרחשה במקרים מסוימים.

צה"ל קרא לצבא לבנון לפעול בנחישות רבה יותר נגד נשק ותשתיות של חיזבאללה. את המעקב הישראלי הציג הצבא כמאמץ למנוע מהארגון לשקם יכולות המאיימות על ישראל.

ההבחנה המעשית העולה משני הפרסומים היא בין דיווח על פעולת אכיפה לבין תוצאתה המאומתת. נתוני אוגדה 91 מתארים את מה שהכוחות הישראליים מסרו כי מצאו או השמידו. המקרה בכפרא מתאר את מה שלטענת צה"ל נותר זמין למרות דיווח קודם על טיפול. יחד הם מציגים את החשש הישראלי מנשק ששורד גם חיפושים וגם הודעות על השלמת המשימה.