חדשות
צה״ל מדווח על אמצעי לחימה ליד מוצבי האו״ם בדרום לבנון ומאשים את יוניפי״ל בכישלון
הודעת 8 בנובמבר מתארת מוקדי נשק וציוד נוספים; הקרבה למוצבים אינה מוכיחה לבדה מה ידעו אנשי יוניפי״ל.
נכון ל-10 בנובמבר 2026, צה״ל מדווח על איתור מצבורי אמצעי לחימה ומתקן של חיזבאללה סמוך למוצבי האו״ם בדרום לבנון. בהודעה מ-8 בנובמבר פירט הצבא ממצאים במיס אל-ג׳בל ובא-טירי, והאשים את כוח יוניפי״ל בכך שלא עמד במשימתו. תיאור האתרים והמרחקים הוא דיווח של הצבא; המסקנה על תפקוד כוח האו״ם מחייבת בחינה נפרדת.
ההודעה מוסיפה מוקדים חדשים לסדרת החיפושים אחר אמצעי לחימה בלבנון. היא אינה מציינת את מועד כל אחד מהגילויים, וגם אינה קובעת מתי הונח הציוד במבנים. לכן אין לקרוא אותה כאילו כל הממצאים אותרו במבצע יחיד ביום הפרסום.
שני מצבורים ומתקן נוסף בכפר אחר
לפי צה״ל, צוות הקרב של חטיבת עודד, הפועל במסגרת אוגדה 91, איתר שני מצבורים במיס אל-ג׳בל: אחד בבית אזרחי במרחק של כ-200 מטרים ממוצב או״ם, ואחר במחסן במרחק של כ-100 מטרים. הצבא מנה כלי ירייה, אמצעי לחימה מסוג RPG, רימונים, תחמושת ואמצעי קשר ותצפית.
בדיווח ג׳רוזלם פוסט על ההודעה נזכרים גם מקלע PK ומטען חבלה. לפי הדיווח, לצד הציוד נמצאו ארגזי סיוע הומניטרי וסממנים של אמל וחיזבאללה. גם כאן מקור תיאור הגילוי הוא הצבא, ולא בדיקה עצמאית של המבנים ושל תכולתם.
בא-טירי דיווח צה״ל כי לוחמי חטיבת כפיר איתרו דירה ששימשה את חיזבאללה במרחק של כ-250 מטרים ממוצב או״ם. לפי ההודעה, היו בה אמצעי תצפית, ציוד לחימה ושהייה וסממנים של הארגון. מדובר בתיאור של אתר נוסף בכפר אחר. אין לאחד את שני הדיווחים למצבור יחיד או למרחק אחד ממוצב מסוים.
מה מלמדת הקרבה למוצבים ומה עדיין חסר
צה״ל הציג את הממצאים כהוכחה לכישלון יוניפי״ל וטען שארגונים חמושים מנצלים את חוסר המעש של הכוח. זו מסקנת הצבא. התיאור שפורסם אינו קובע מי מאנשי האו״ם ידע על הציוד, אם בכלל, מתי נודע לו עליו או איזו גישה הייתה לו למבנים.
הקרבה בין מצבורי נשק למוצבים מעלה שאלה ממשית על אכיפה, אך אינה עונה עליה לבדה. בחינת האחריות מחייבת גם מידע על מועדי האחסון, על דיווחים קודמים לכוח או לרשויות לבנון, ועל הפעולות שננקטו בעקבותיהם. בלי המידע הזה, המרחק הוא נתון על מיקום ולא תיאור מלא של התנהלות.
כך גם לגבי ארגזי הסיוע. הימצאותם המדווחת לצד אמצעי לחימה אינה מזהה כשלעצמה מי סיפק אותם, איך הגיעו למבנה או אם ארגון סיוע ידע על הנשק. בהודעת צה״ל אין תיעוד של שרשרת העברה הקושרת גוף הומניטרי מסוים למצבור. אין בה אפוא בסיס לקביעה שארגון מסוים היה שותף לאחסון הנשק.
במקורות שנבדקו לדיווח זה לא הייתה תגובה המתייחסת לממצאים המסוימים האלה. מגבלת הבדיקה אינה מלמדת שיוניפי״ל או הרשויות בלבנון לא השיבו במקום אחר, ואין להציג אותה כהוכחה לשתיקתם.
המסגרת שמאחורי המחלוקת על האכיפה
החלטה 1701 של מועצת הביטחון (נפתח בכרטיסייה חדשה) עוסקת בשליטת המדינה הלבנונית בנשק ובהסדרי ביטחון בין הקו הכחול לליטאני. היא כוללת גם הפסקת פעולות איבה, פריסת צבא לבנון ויוניפי״ל ונסיגה ישראלית במקביל. אלה רכיבים במסגרת ההיסטורית, ולא ממצא עובדתי לגבי האתרים שעליהם דווח בנובמבר.
ההחלטה מטילה על יוניפי״ל משימות פיקוח וסיוע ומקנה לו סמכות לפעול במסגרת יכולותיו באזורי פריסתו. היא אינה הופכת הודעה צבאית לתחליף לבירור הנסיבות באתר מסוים. ההפרדה הזאת חשובה להבנת המלחמה מול חיזבאללה ב-2026 והסדרי הביטחון שנותרו בלתי פתורים.
הנחיות הנסיעה של משרד החוץ הבריטי, שסומנו כעדכניות ל-9 בנובמבר, מתארות המשך לחימה ותקיפות אוויריות, בעיקר בדרום לבנון, גם לאחר הפסקת פעולות האיבה שעליה הוכרז ביוני 2026. הן מציינות גם נוכחות צבאית ישראלית. זהו תיאור רשמי רחב של המצב, ולא אישור נפרד לפרטי המצבורים החדשים.
אתרים חדשים אינם מדד כולל לפירוק מנשק
ב-5 בנובמבר דיווח צה״ל בנפרד כי חטיבה 188 איתרה יותר מ-340 אמצעי לחימה ופריטי ציוד במרחב הבופור והליטאני, לצד פיר בבית אזרחי. הממצאים נכללו בדיווח הקודם על פעילות החטיבה באזור.
הודעת 8 בנובמבר מתייחסת לכוחות אחרים ולמקומות אחרים. אין בה רשימת מלאי משותפת שמאפשרת לחבר את המספר הקודם לממצאים החדשים, וגם לא אומדן של כלל אמצעי הלחימה שנותרו בידי חיזבאללה. כל הודעה מתארת את הפעילות שאליה היא מתייחסת בלבד.
מבחינת יישובי גבול הצפון, השאלה המעשית היא אם החיפושים והאכיפה מתורגמים להגנה לאורך זמן. ההודעה החדשה מפרטת ממצאים צבאיים מסוימים. היא משאירה פתוחות את שאלות מקור המצבורים, ידיעת הגופים שפעלו בסביבתם והתנהלותם, והיקף הפעילות החמושה שעוד נותרה מחוץ לשליטת המדינה הלבנונית.