המלחמה בחזבאללה בלבנון ב-2026

הפסקת האש שסיימה את המלחמה בחזבאללה בשנים 2023 עד 2024 החזיקה חמישה-עשר חודשים. ב-2 במרץ 2026, יומיים אחרי שישראל וארצות הברית פתחו במלחמה באיראן וחיסלו את עלי ח'אמנאי, ירה חזבאללה לעבר צפון ישראל לראשונה מאז נובמבר 2024. ישראל תקפה בביירות בתוך שעות, ומ-16 במרץ שלחה שוב כוחות קרקע לדרום לבנון. הפסקת אש שהכריז עליה הנשיא דונלד טראמפ נכנסה לתוקף ב-16 באפריל, וב-26 ביוני נחתם בוושינגטון הסכם מסגרת, אבל נכון ל-18 באוקטובר 2026 עדיין החזיקו כוחות צה"ל ברצועה בתוך לבנון, והלחימה בדרום לא הסתיימה.

החזית נפתחת מחדש

חזבאללה הציג את הירי כתגובה לתקיפות הישראליות הנמשכות בלבנון, אבל הוא בא בדיוק כשאיראן קראה לבעלות בריתה לפעול אחרי חיסול המנהיג העליון שלה. ישראל השיבה בתקיפות אוויריות בדאחייה, בדרום לבנון ובבקעת הלבנון, ובהוראות פינוי לעשרות כפרים. המדינה הלבנונית הגיבה בצורה חסרת תקדים. ב-2 במרץ הודיעה ממשלתו של ראש הממשלה נוואף סלאם על איסור על פעילותו הצבאית של חזבאללה, וב-24 במרץ הכריזה על שגריר איראן כאישיות בלתי רצויה.

ב-16 במרץ הודיע צה"ל על "פעילות קרקעית ממוקדת", התמרון הקרקעי הראשון שלו בלבנון מאז המבצע של סתיו 2024. אוגדה 91 חצתה את הגבול, ואוגדה 146 המשיכה בהגנה על יישובי הגליל; המטרות המוצהרות היו הרחבת אזור הביטחון, השמדת התשתיות של חזבאללה וחיסול פעיליו. עד אותו יום, לפי צה"ל, נהרגו יותר מ-230 פעילי חזבאללה. חלק מהקרבות הקשים ביותר התנהלו בבינת ג'בייל, העיירה שהייתה שדה קרב כבר ב-2006.

כשהפסקת האש עם איראן נכנסה לתוקף ב-8 באפריל, ישראל עמדה על כך שלבנון אינה כלולה בה. באותו יום ביצעה את מבצע חושך נצחי, ותקפה כ-100 מפקדות ואתרים של חזבאללה ברחבי לבנון; הצלב האדום הלבנוני דיווח על כ-254 הרוגים באותו יום, ובהמשך עלה המספר.

הפסקת אש, הסכם מסגרת ורצועה שנשארה

שיחות ישירות בין ישראל ללבנון, שבירה של מדיניות לבנונית בת עשרות שנים, נפתחו בוושינגטון ב-14 באפריל בחסות שר החוץ מרקו רוביו. ב-16 באפריל הכריז טראמפ על הפסקת אש לעשרה ימים, שהוארכה בשלושה שבועות ואחר כך, ב-15 במאי, ב-45 יום. הפסקת האש לא עצרה את הלחימה. כוחות צה"ל חצו את הליטני וכבשו את מבצר הבופור ב-31 במאי, והתקיפות הישראליות ותקיפות הכטב"מים של חזבאללה נמשכו. ב-7 ביוני שיגרה איראן טילים לעבר ישראל בתגובה לתקיפות בביירות. הפסקת אש נפרדת בין ישראל לחזבאללה, שעליה הודיע גורם אמריקני ב-19 ביוני, החזיקה ברובה מ-20 ביוני.

ב-26 ביוני חתמו לבנון, ישראל וארצות הברית בוושינגטון על הסכם מסגרת משולש. הוא מחייב את צבא לבנון להשיב את סמכותו על כל שטח המדינה עד לפירוק מאומת של הארגונים החמושים שאינם מדינתיים, ואת ישראל לפרוס מחדש את כוחותיה בהדרגה, החל בשני "אזורי פיילוט". חזבאללה דחה את ההסכם ודרש נסיגה ישראלית ללא תנאים. אזור הפיילוט הראשון, בזווטאר אל-ע'רבייה, הועבר לצבא לבנון ביולי.

המחיר ותמונת המצב בגזרה

לפי משרד הבריאות הלבנוני, בין 2 במרץ ל-11 באוקטובר 2026 נהרגו בלבנון 4,387 בני אדם ונפצעו 12,424; המשרד אינו מבחין בין לוחמים לאזרחים. בצד הישראלי נהרגו עד תחילת אוגוסט כ-40 חיילים ושלושה אזרחים, ובהם קבלן שעבד עם הצבא, לפי סוכנות הידיעות AP. ב-6 באוגוסט נהרגו שני חיילים בפיצוץ במג'דל זון, ההרוגים הישראלים הראשונים מאז הפסקת האש של יוני.

ארגון Security Council Report תיאר בתחזית שפרסם ב-1 באוקטובר 2026 כוחות ישראליים בעומק של עד כ-10 קילומטרים בתוך לבנון, את השתלטות צה"ל על רכס עלי א-טאהר ליד נבטייה בתחילת ספטמבר, ולחימה שנמשכה למרות הסכם המסגרת. סבב שיחות ברומא נדחה ב-12 בספטמבר לאוקטובר, והמנדט של יוניפי"ל אמור להסתיים ב-31 בדצמבר 2026. ב-14 באוקטובר הזהיר שר הביטחון כ"ץ שאם חזבאללה יצטרף למתקפה איראנית מחודשת, ישראל תשתלט על שטחים נוספים ליד נבטייה והליטני. השאלה שבלב העימות מאז 2006, מי מחזיק בנשק בדרום לבנון, נותרה פתוחה.