נתניהו מגדיר את הפלת המשטר באיראן כיעד ישראלי, בלי להודיע על מבצע חדש

נכון ל-19 באוקטובר 2026, ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג בפומבי את הפלת המשטר באיראן כיעד ביטחוני ישראלי. בתדרוך לכתבים מדיניים ב-18 באוקטובר אמר כי נתן לגופי הביטחון הנחיות לפעול לשם כך. לפי דיווחו של יוני קמפינסקי בערוץ 7, נתניהו הוסיף שישראל מבקשת הסכמה אמריקנית, אך שומרת לעצמה אפשרות לפעול לבדה. הדברים מגדירים יעד; הם אינם הודעה על פתיחת מבצע צבאי חדש, ולא נכלל בהם לוח זמנים למבצע כזה.

מה אמר נתניהו ב-18 באוקטובר

לפי קמפינסקי, נתניהו טען שהמערכה הצבאית החלישה את ההנהגה האיראנית, אך טרם השלימה את המשימה. הוא תיאר מאמץ מתמשך שבו מעורבים גופי הביטחון. אלה הערכותיו של ראש הממשלה לגבי ההתקדמות וכוונותיו להמשך, ולא ממצא מודיעיני שפורסם ומוכיח שהשלטון בטהרן עומד ליפול.

ההבחנה נחוצה משום שבדברים נכללות שתי טענות שונות. האחת היא שישראל מתכוונת לפעול לשינוי ההנהגה באיראן. השנייה היא שלדעת נתניהו כבר צומצם האיום הנשקף ממנה. אף אחת מהן אינה קובעת כשלעצמה כמה יכולת צבאית נותרה לאיראן, אם הנהגתה תעמוד בלחצים נוספים, או איזה סדר מדיני עשוי להחליף אותה אם תופל.

נתניהו התייחס גם למקומה של ארצות הברית בתוכנית. לדבריו, הוא מעדיף להשיג את הסכמת וושינגטון, אך ישראל יכולה לפעול גם באופן עצמאי. בתדרוך לא הוצגה תוכנית משותפת מוסכמת. לכן אין בדברים אישור לכך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נתן את הסכמתו למבצע ישראלי נוסף. הצהרה על חופש פעולה ישראלי אינה מלמדת כשלעצמה על החלטה אמריקנית.

בראיון בטלוויזיה הוצג היעד בהקשר רחב יותר

בראיון נפרד למארק לוין ברשת פוקס ניוז, ששודר ב-17 באוקטובר ודווח ב-18 באוקטובר בג'רוזלם פוסט וב-JNS, קשר נתניהו בין סיום האיום האיראני לבין סילוק המשטר. הוא תיאר תהליך המשלב לחץ צבאי וכלכלי, ולא הציג תקיפה אחת כפעולה שתספיק לסיים את העימות.

ההופעות התקיימו במסגרות שונות: ראיון בטלוויזיה האמריקנית ותדרוך לכתבים מדיניים. הן מלמדות שנתניהו מציג במפורש אותו יעד לקהלים שונים. הן אינן מספקות אימות עצמאי לטענותיו על חולשת המשטר. גם כאשר כמה כלי תקשורת מפרסמים אותן, אלה עדיין טענותיו של ראש ממשלת ישראל ולא הערכה נפרדת של כל אחד מהגופים המדווחים.

JNS דיווח גם על אזהרת שר הביטחון ישראל כ״ץ, בראיון לערוץ 14 ב-17 באוקטובר, שלפיה עימות עתידי עשוי לכלול תקיפות של תשתיות אנרגיה באיראן. זו אזהרה מותנית לגבי המשך הדרך. אין בה דיווח על תקיפה שכבר התרחשה, וגם לא אישור שניתנה פקודה לבצעה. חשוב לשמור על ההבדל בין איום פומבי לבין החלטה מבצעית.

המלחמה מספקת הקשר, לא לוח זמנים

בסקירת צה״ל על מבצע שאגת הארי מצוין כי המערכה המשותפת לישראל ולארצות הברית נפתחה ב-28 בפברואר 2026. צה״ל מתאר את מטרותיה כפגיעה ביכולות איראניות והסרת איומים על ישראל. זהו תיאורו של הצבא את המבצע, ויש להבחין בינו לבין מדידה עצמאית של התוצאות.

הסקירה על מלחמת ישראל ואיראן ב-2026 עוסקת במערכה הזאת. הסקירה על המלחמה ביוני 2025 מתארת את העימות הישיר שקדם לה. הקריאה הנפרדת מסייעת שלא לערבב בין מבצעים, מטרות ותאריכים שונים.

התדרוך ב-18 באוקטובר מוסיף לדיווח הקודם על זירת איראן הצהרה ישירה על התוצאה המדינית שאליה נתניהו מבקש להגיע. הוא אינו משנה כשלעצמו את מצבם של כל המהלכים הצבאיים והדיפלומטיים שנידונו שם. הגדרת יעד והחלטה לחדש תקיפות מסוימות הן התפתחויות שונות, וכל אחת מחייבת ראיות משלה.

אילו שאלות נותרו ללא תשובה

בתדרוך לא הציג נתניהו מנגנון להחלפת ההנהגה האיראנית, לא נקבע מועד להשלמת התהליך ולא תואר שלטון שיבוא במקומה. גם לא פורסם בסיס המאפשר לחשב את הסבירות לקריסת המשטר. משום כך, טענות על התקדמות מכרעת נותרות בגדר הערכות מיוחסות, ואינן מוצגות כנתון שהוכח.

ההתפתחות המיידית היא ההבהרה הפומבית של היעד שנתניהו מציב, לצד התעקשותו על חופש פעולה. המבחן המעשי יהיה בהחלטות מזוהות בהמשך: מבצע חדש, הסדר דיפלומטי רשמי או צעדים אחרים שייחשפו. אין להסיק שאחד מאלה כבר הוחלט רק מעוצמת הניסוח שבו השתמש ב-18 באוקטובר.