מבצע עם כלביא: המלחמה מול איראן ביוני 2025

לפנות בוקר ב-13 ביוני 2025 החלו מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים של ישראל לתקוף מטרות ברחבי איראן. בתוך שעות נהרגו הרמטכ"ל של איראן, מפקד משמרות המהפכה ושורה של מדעני גרעין בכירים, ומתקן ההעשרה בנתנז נפגע. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא למבצע "עם כלביא" ואמר שהוא יימשך כמה ימים שיידרש כדי להסיר את איום הנשק הגרעיני האיראני. איראן השיבה באותו לילה בטילים בליסטיים על ערי ישראל. 12 ימים אחר כך, אחרי שארצות הברית הפציצה את אתר ההעשרה התת-קרקעי בפורדו, נכנסה לתוקף ב-24 ביוני הפסקת אש שהכריז עליה הנשיא דונלד טראמפ. זו הייתה המלחמה הכוללת הראשונה בין שתי המדינות, והיא שינתה את מה שכל אחת מהן האמינה שהשנייה מוכנה לעשות. היא לא הייתה האחרונה: בפברואר 2026 הן שבו למלחמה.

ממלחמה חשאית למלחמה גלויה

מאז שנות ה-90 ראתה ישראל בנשק גרעיני איראני איום קיומי. תפיסת המניעה שלה הוכחה פעמיים קודם לכן, בהשמדת הכור העיראקי במבצע אופרה ב-1981 ובהשמדת הכור הסורי במבצע מחוץ לקופסה ב-2007. מול איראן ניהלה ישראל במשך שנים מערכה חשאית: חבלה קיברנטית, חיסול מדעני גרעין, פיצוצים בנתנז וגניבת ארכיון הגרעין ב-2018, כולם מיוחסים לישראל.

העימות עלה אל פני השטח ב-2024. אחרי תקיפה במתחם איראני בדמשק תקפה איראן את ישראל ישירות לראשונה באפריל 2024, ושוב באוקטובר 2024, אחרי חיסול מזכ"ל חזבאללה. התגובה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024 פגעה בהגנה האווירית של איראן ובייצור הטילים שלה. במקביל נחלשו בעלות בריתה: צמרת חזבאללה חוסלה בסתיו 2024 במלחמה בלבנון, ומשטר אסד בסוריה נפל בדצמבר 2024.

שאלת הגרעין ב-2025

איראן הרחיבה את תוכניתה מאז שארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין של 2015 ב-2018. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, באמצע 2025 החזיקה איראן יותר מ-400 קילוגרם אורניום מועשר ל-60 אחוז, צעד טכני קצר מרמה צבאית, והפקחים איבדו חלק גדול מהגישה שלהם. ב-12 ביוני 2025 קבעה מועצת הנגידים של הסוכנות שאיראן מפרה את התחייבויות הפיקוח שלה, לראשונה מזה כמעט 20 שנה. ארצות הברית ואיראן קיימו מאפריל 2025 כמה סבבי שיחות בתיווך עומאן, וסבב נוסף תוכנן. ישראל טענה שאיראן מתקרבת לנקודה שבה כבר לא יהיה אפשר לעצור את התוכנית בכוח, ואמרה שבידיה מודיעין על עבודה שקשורה לנשק. איראן הכחישה שהיא שואפת לנשק גרעיני ואמרה שתוכניתה אזרחית.

הכוחות

ישראל נשענה על חיל האוויר, שלפי צה"ל ביצע יותר מ-1,000 גיחות ותדלק באוויר מאות פעמים בדרך למטרות במרחק 1,500 קילומטרים ויותר; על המודיעין, ובכלל זה כוחות של המוסד שלפי ישראל הפעילו כטב"מים ונשק מדויק מתוך איראן בשעות הראשונות; ועל הגנה אווירית רב-שכבתית של חץ 2 וחץ 3, שרביט קסמים וכיפת ברזל, שתוגברה בסוללות THAAD אמריקניות ובספינות מלחמה אמריקניות. לפי הערכת צה"ל פתחה איראן את המלחמה עם כ-2,500 טילים בליסטיים. כוחותיה כללו את חיל החלל והאוויר של משמרות המהפכה, האחראי למערך הטילים, את הצבא הסדיר ואת ההגנה האווירית שכבר נחלשה באוקטובר 2024.

מהלך המלחמה

המכה הפותחת, 13 ביוני

הגל הראשון פגע באתרי הגנה אווירית, במשגרי טילים ובאתרי הגרעין בנתנז ובהמשך באספהאן. הוא כוון גם להנהגה הצבאית של איראן. ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, מפקד חיל החלל והאוויר של המשמרות אמיר עלי חאג'יזאדה וראש מפקדת ח'את'ם אל-אנביא המרכזית ע'לאם עלי רשיד נהרגו כולם, ולפי צה"ל נהרגו בתקיפות הפותחות כ-30 מפקדים בכירים. לפי נתונים ישראליים נהרגו בבתיהם לפחות עשרה, ובהמשך כ-15, מדעני גרעין בכירים. בתוך ימים הודיע חיל האוויר שהשיג עליונות אווירית מעל מערב איראן ומעל טהרן.

הטילים האיראניים, 13 עד 24 ביוני

התגובה האיראנית, שכונתה "הבטחה אמת 3", החלה בליל 13 ביוני. לפי צה"ל שיגרה איראן במשך 12 ימים כ-550 טילים בליסטיים וכ-1,000 כטב"מים לישראל. כ-90 אחוז מהטילים יורטו וכמעט כל הכטב"מים שהיוו איום הופלו, אבל הטילים שחדרו גרמו לעורף הישראלי את הנזק הכבד ביותר בכל מלחמותיו. לפי הסיכום המספרי של טיימס אוף ישראל (נפתח בכרטיסייה חדשה) היו לפחות 31 פגיעות באזורים מיושבים או בתשתיות חיוניות, ובהן:

• אזור בתי הזיקוק של בזן בחיפה, שנפגע ב-14 ביוני ושוב בהמשך המלחמה;
• בניין מגורים בבת ים, שבו נהרגו תשעה בני אדם ב-15 ביוני;
• מבנים של מכון ויצמן למדע ברחובות, ב-15 ביוני;
• המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שנפגע ישירות ב-19 ביוני;
• בניין מגורים בבאר שבע שבו נהרגו ארבעה בני אדם בבוקר 24 ביוני, שעות לפני הפסקת האש.

ב-14 ביוני נהרגו ארבע נשים ממשפחה אחת כשטיל פגע בביתן בעיר טמרה שבגליל. לפי ספירת טיימס אוף ישראל מ-24 ביוני נהרגו בישראל 28 בני אדם, כולם אזרחים מלבד חייל אחד שלא היה בתפקיד, ומשרד הבריאות רשם 3,238 פונים לבתי החולים, רובם פצועים קל או נפגעי חרדה. יותר מ-9,000 בני אדם פונו מבתים שניזוקו.

המערכה הישראלית, 14 עד 23 ביוני

ישראל הרחיבה את המטרות מיום ליום: משגרי טילים ומפעלי ייצור, מרכז הטכנולוגיה הגרעינית באספהאן, כור המים הכבדים באראק, בניין השידור הממלכתי בטהרן ב-16 ביוני, מתקני אנרגיה, וב-23 ביוני גם שער כלא אווין בטהרן, שבו מוחזקים אסירים פוליטיים. מערכת המשפט באיראן מסרה בהמשך ש-79 בני אדם נהרגו באווין. לפי הערכת צה"ל הושמדו כשני שלישים ממשגרי הטילים של איראן ויותר מ-80 סוללות הגנה אווירית.

התקיפה האמריקנית, 22 ביוני

מתקן ההעשרה בפורדו, הקבור עמוק בהר, היה מחוץ להישג ידו של הנשק הישראלי. בלילה שבין 21 ל-22 ביוני, במבצע "פטיש חצות", הטילו מפציצי B-2 אמריקניים פצצות חודרות ביצורים כבדות מדגם GBU-57 על פורדו ונתנז, וצוללת אמריקנית שיגרה טילי טומהוק לאספהאן. טראמפ אמר שהאתרים "נמחקו". הערכות מודיעין אמריקניות מאוחרות יותר נחלקו בשאלה עד כמה נסוגה התוכנית לאחור, ולפי דיווחים בתקשורת נעו בין חודשים לשנה או שנתיים. ב-23 ביוני שיגרה איראן, אחרי התרעה מוקדמת, טילים לבסיס האמריקני אל-עודייד בקטאר; קטאר מסרה שהם יורטו ואין נפגעים.

הפסקת האש ואחריה

בערב 23 ביוני (לפי שעון החוף המזרחי בארצות הברית) הודיע טראמפ שישראל ואיראן הסכימו להפסקת אש, שנכנסה לתוקף בשלבים ב-24 ביוני. בשעותיה הראשונות האשימו שני הצדדים זה את זה בהפרות, וטראמפ דרש בפומבי מישראל להחזיר מטוסים שהיו בדרכם לאיראן. עד סוף 24 ביוני שקטו התותחים.

הנתונים האיראניים על המלחמה משתנים לפי המקור. משרד הבריאות האיראני מסר שעד 24 ביוני נהרגו לפחות 610 אזרחים; קרן השהידים וענייני הנכים קבעה בהמשך מספר כולל של 1,060 הרוגים. ארגון זכויות האדם HRANA, שבסיסו בארצות הברית, מנה 1,190 הרוגים, ובהם 436 אזרחים ו-435 אנשי כוחות הביטחון. המדריך לקריאת נתוני נפגעים מסביר מדוע ספירות כאלה שונות.

איראן השעתה ביולי 2025 את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וגורל מלאי האורניום המועשר שלה לא התברר בפומבי. בסוף ספטמבר 2025, אחרי שבריטניה, צרפת וגרמניה הפעילו את מנגנון "הסנאפבק" של הסכם 2015, הוחזרו סנקציות האו"ם על איראן.

הפסקת האש החזיקה שמונה חודשים. ב-28 בפברואר 2026 פתחו ארצות הברית וישראל במלחמה חדשה באיראן; שמו האנגלי של המבצע הישראלי היה Roaring Lion. בתקיפות הראשונות נהרג המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, וב-8 במרץ 2026 מונה בנו מוג'תבא ח'אמנאי ליורשו. איראן שיגרה טילים וכטב"מים לישראל, לבסיסים אמריקניים ולמדינות המפרץ, חסמה את מצר הורמוז ומשכה את חזבאללה ואת החות'ים חזרה למלחמה. הפסקת אש נכנסה לתוקף ב-8 באפריל 2026, ומזכר בין ארצות הברית לאיראן נחתם ב-17 ביוני 2026, אבל ההסדר קרס ב-8 ביולי 2026 אחרי התקפות איראניות על ספינות במצר הורמוז. בעדכון שלו מ-15 באוקטובר 2026 לא דיווח המכון לחקר המלחמה על פעילות משמעותית של הצבא האמריקני או על תקיפות איראניות, אך ציין את החשש באיראן מתקיפות אמריקניות מחודשות. מלחמת יוני 2025 ענתה על השאלה אם ישראל ואיראן יילחמו בגלוי; היא לא ענתה על השאלה אם מי מהן מסוגלת לסיים את העימות בתנאיה.

מאזן התוצאות

משני הצדדים הוסקו מסקנות הפוכות מאותם 12 ימים. מנהיגי ישראל דיברו על הישג היסטורי: לפי צה"ל נסוגה תוכנית הגרעין האיראנית בשנים, כשני שלישים ממשגרי הטילים הושמדו והפיקוד הבכיר חוסל, במחיר שמתכנני המלחמה חששו שיהיה גבוה בהרבה. מנהיגי איראן דיברו על ניצחון של עמידה: המשטר שרד, הטילים שלו פגעו בערי ישראל יום אחר יום, וארצות הברית נגררה פנימה ואחר כך לחצה להפסקת אש.

המאזן הגרעיני היה הקשה ביותר לפענוח. הערכה ראשונית של סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקני, שעליה דיווחה CNN ב-24 ביוני 2025, קבעה שהתקיפות עיכבו את התוכנית בחודשים בלבד; הבית הלבן דחה את הקריאה הזאת, והפנטגון אמר בהמשך שהערכתו היא שנה עד שנתיים. ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, אמר בסוף יוני 2025 שאיראן יכולה לחדש את ההעשרה בתוך חודשים אם תבחר בכך. אי הוודאות המרכזית נגעה למלאי האורניום המועשר לרמה גבוהה, שהפקחים כבר לא יכלו לאמת אחרי המלחמה.

לעורף הישראלי הייתה זו חוויה חדשה. לראשונה ספגו ערים במרכז הארץ פגיעות חוזרות של טילים בליסטיים כבדים, ורחובות שלמים בבת ים, ברמת גן, בראשון לציון ובבאר שבע נהרסו. המרחב האווירי של ישראל היה סגור ברוב ימי המלחמה, ועשרות אלפי ישראלים ששהו בחו"ל לא יכלו לשוב עד שאורגנו טיסות מיוחדות. בתוך איראן הגיבו השלטונות לחשיפת רשתות המודיעין הישראליות במעצרים המוניים של חשודים בשיתוף פעולה, ובחודשים שאחרי המלחמה הוצאו להורג כמה גברים שהורשעו בריגול לטובת ישראל, לפי כלי התקשורת הממלכתיים באיראן וארגוני זכויות אדם.

בזירה הבינלאומית קבעו מנהיגי ה-G7, שהתכנסו בקנדה ב-16 ביוני 2025, שלישראל יש זכות להגן על עצמה ושאסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני, ואילו רוסיה, סין ורוב המדינות הערביות והמוסלמיות גינו את התקיפה הישראלית כהפרה של ריבונות איראן. המלחמה גם שמה קץ להנחה הישנה, שרווחה בירושלים ובטהרן כאחד, שמלחמה ישירה בין השתיים תהפוך בהכרח לתבערה אזורית. ביוני 2025 זה לא קרה. ב-2026 זה כבר היה קרוב הרבה יותר.

ציר זמן

• 12 ביוני 2025: מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קובעת שאיראן מפרה את התחייבויות הפיקוח שלה.
• 13 ביוני 2025: ישראל פותחת במבצע עם כלביא; בכירי הצבא ומדעני הגרעין של איראן נהרגים, ובלילה נורים הטילים הראשונים לישראל.
• 15 ביוני 2025: טיל הורג תשעה בני אדם בבת ים; מכון ויצמן ברחובות נפגע.
• 19 ביוני 2025: טיל איראני פוגע במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.
• 22 ביוני 2025: מפציצי B-2 אמריקניים תוקפים את פורדו ונתנז במבצע פטיש חצות.
• 23 ביוני 2025: איראן משגרת טילים לבסיס אל-עודייד בקטאר; טראמפ מכריז על הפסקת אש.
• 24 ביוני 2025: הפסקת האש נכנסת לתוקף אחרי שטיל איראני אחרון הורג ארבעה בני אדם בבאר שבע.
• 28 בפברואר 2026: ארצות הברית וישראל פותחות במלחמה חדשה באיראן.
• 8 באפריל 2026: הפסקת אש נכנסת לתוקף במלחמת 2026.