סוריה: מאסר עולם לחבר בליווא אל-קודס, לפי סוכנות הידיעות הרשמית

נכון ל-30 באוקטובר 2026, בית משפט בסוריה גזר מאסר עולם על עבד אל-ג'באר ע'אזי ארזיק, שסוכנות הידיעות הסורית הרשמית זיהתה כחבר במיליציית ליווא אל-קודס. סאנא דיווחה על פסק הדין ב-28 באוקטובר: ארזיק הורשע בהצטרפות לקבוצה חמושה שנועדה להצית מלחמת אזרחים, לעורר לחימה עדתית ולהשתלט על ערים. הפרשה עוסקת במיליציה שלחמה לצד משטר בשאר אסד ושקשריה עם משמרות המהפכה האיראניים תועדו בעבר.

ההודעה מציבה את המיליציה במוקד הליך של העמדה לדין בתוך סוריה. היא גם מותירה שאלה שהדיווחים שפורסמו אינם משיבים עליה במלואה: כיצד קשר בית המשפט בין מעשיו של הנאשם המסוים לבין הפשעים הרחבים של הארגון שאליו הצטרף.

מאסר עולם ושלילת האפשרות לחנינה

לפי דיווח סאנא על פסק הדין (נפתח בכרטיסייה חדשה), בית המשפט סיווג את המעשים כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות, על רקע עבירות שיטתיות ונרחבות בתקופת המשטר הקודם. מאסר העולם נגזר ללא הקלה בעונש, ונקבע כי ארזיק לא יוכל ליהנות מחנינה כללית או אישית.

גם הג'רוזלם פוסט תיאר את רכיבי העונש בדיווח מ-29 באוקטובר, בהסתמך על סאנא. מדובר בסיקור ההודעה הרשמית, ולא בבחינה עצמאית של הראיות שהוגשו לבית המשפט. בשני הדיווחים לא מופיעים נוסח מלא של פסק הדין, מספר תיק או הנמקה מפורטת הנוגעת לאירועים מסוימים. הפרסום מלמד מה הרשויות הסוריות אומרות שנפסק; הוא אינו מחליף את התיק המשפטי המלא.

בדיון קודם תועדה הכחשה של הנאשם

דיווח סאנא מ-1 באוקטובר תיאר דיון פומבי קודם בבית המשפט הפלילי הרביעי בדמשק. התביעה האשימה את ארזיק בחברות במיליציה ובמעורבות בהרג, בביזה, בעקירה ובלחימה עדתית. הוא הכחיש את האישומים וחזר בו מהודאות קודמות; בית המשפט דחה את הדיון להמשך טיעוני התביעה וההגנה.

אין לראות בכל הטענות המוקדמות האלה עבירות שהוכחו בנפרד רק משום שבהמשך פורסם גזר דין. כתב אישום מציג את מה שהתביעה מבקשת להוכיח. כדי לקבוע אילו טענות קיבל בית המשפט ועל סמך אילו ראיות, נדרש פסק הדין עצמו.

המיליציה שמאחורי הפרשה

ליווא אל-קודס, המכונה גם חטיבת ירושלים, היא מיליציה שרוב אנשיה פלסטינים ושפעלה לצד אסד. הג'רוזלם פוסט מתאר גיוס מקרב קהילות פלסטיניות באזור חלב.

בסקירה מ-2023 של המכון להגנה על דמוקרטיות, FDD, מתוארים קשרים קרובים בין המיליציה למשמרות המהפכה ולקבוצות חמושות פרו-סוריות. הסקירה מונה נשק קל, מרגמות ורקטות קצרות טווח, אך אינה מוסרת נתוני מימון. אלה הערכות המכון במועד פרסומן, ולא מצבת נשק שנבדקה ונמצאה בידי המיליציה באוקטובר 2026.

באותה זירה ניהלה ישראל את המערכה שבין המלחמות, שכוונה נגד ההתבססות האיראנית והעברות נשק. ההקשר ההיסטורי מסביר מדוע משפט של חבר במיליציה המקושרת לאיראן רלוונטי גם לתיעוד הביטחוני של ישראל. הוא אינו מוכיח שארזיק עצמו השתתף בתקיפה נגד ישראל.

הרשעה נפרדת בהולנד

ליווא אל-קודס כבר עמדה במרכזו של פסק דין פלילי באירופה. ב-22 בינואר 2024 גזר בית המשפט המחוזי בהאג 12 שנות מאסר על נאשם אחר. בית המשפט קבע שהמיליציה פעלה כארגון פשיעה שמטרתו ביצוע פשעים בינלאומיים, ובהם אלימות, ביזה ושלילת חירות שלא כדין.

אותו משפט ממחיש גם את ההבדל בין אחריות הארגון לבין הוכחת מעורבותו של אדם מסוים. בית המשפט ההולנדי הרשיע את הנאשם בשל חלקו במעצר אזרח אחד ובעינויים שבאו בעקבותיו, אך זיכה אותו ממעורבות במעצרו של אדם שני משום שהקשר האישי הנדרש לא הוכח.

ב-27 באוגוסט 2025 הטיל בית המשפט לערעורים בהאג עונש של 13 שנות מאסר באותה פרשה נפרדת. בהודעתו תוארו תפקיד פיקודי בליווא אל-קודס ומעורבות בשלילת חירותו של אזרח סורי ובעינוייו. ההליך ההולנדי מספק תיעוד משפטי עצמאי על המיליציה, אך אינו מוכיח את האישומים נגד ארזיק בסוריה.

משמעות פסק הדין וגבולותיו

רדיף מוסטפא, העומד בראש המחלקה לבירור האחריות ולמיצוי הדין בוועדה הלאומית לצדק מעברי, אמר לסאנא כי שינוי פוליטי אינו צריך למחוק פשעים חמורים. הוא מסר שאיסוף הראיות והטיפול בתיקים נוספים יימשכו, והדגיש את זכויות הנפגעים ואת הצורך בהגנה על עדים.

ההליך הוא חלק מההתמודדות המוסדית בסוריה עם מורשת אסד, לצד מציאות ביטחונית שהשתנתה ומתוארת בערך על הפעילות הישראלית בסוריה לאחר נפילת המשטר. עם זאת, עונש פלילי אינו מדד לכוחה הנוכחי של מיליציה ואינו מוכיח שקשריה עם גורמים חיצוניים נעלמו.

בפרשה הזאת נותרו שאלות מוגדרות: מהן מלוא קביעותיו של בית המשפט, כיצד בחן את החזרה מההודאות, והאם הוגש או הוכרע ערעור. הדיווחים שנבדקו אינם מספקים לכך תשובות. אפשר לדווח על מאסר העולם ועל הגבלת החנינה כתוצאה שעליה הוכרז, בלי להציג את הליך מיצוי הדין הרחב בסוריה כתהליך שהושלם.