מבצע צבאימ-7 באוקטובר 2023ערך במאגר

הפעילות הישראלית בסוריה לאחר נפילת משטר אסד (מדצמבר 2024)

איך הוביל קריסת משטר אסד את ישראל אל מעבר לקו ההפרדה של 1974 לראשונה מזה חצי מאה, ומה קרה אחר כך.

8 בדצמבר 2024 עד נמשךהר החרמון, קוניטרה, דמשק

מפה של האזור שבה מסומן המיקום של הר החרמון, קוניטרה, דמשק
מפה מפת התמצאות: הר החרמון, קוניטרה, דמשק. הגבולות המסומנים הם גבולות של היום. נתונים: Natural Earth, נחלת הכלל.

ב-8 בדצמבר 2024, כשכוחות מורדים בהובלת היאת תחריר א-שאם נכנסו לדמשק והנשיא בשאר אל-אסד נמלט למוסקבה, חצו כוחות שריון של צה"ל את קו ההפרדה של 1974 ברמת הגולן ונכנסו לאזור החיץ המפורז, ולוחמי קומנדו תפסו את פסגת החרמון הסורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז שהסכם הפרדת הכוחות עם סוריה קרס יחד עם המשטר. בימים שאחר כך, במבצע שכונה "חץ הבשן", תקף צה"ל את רוב הנשק האסטרטגי של צבא סוריה. כוחות צה"ל נשארו בדרום סוריה גם באוקטובר 2026, אף שישראל והשלטון הסורי החדש ניהלו שיחות ישירות על הסדר ביטחוני.

הרקע: חצי מאה של קו שקט

קו ההפרדה ברמת הגולן נקבע בהסכם הפרדת הכוחות שנחתם ב-31 במאי 1974, אחרי הקרבות על החרמון ושאר קרבות מלחמת יום הכיפורים. ההסכם יצר אזור חיץ שמפקח עליו כוח המשקיפים של האו"ם (UNDOF), והגביל את הכוחות משני הצדדים. במשך עשרות שנים היה זה הגבול השקט ביותר של ישראל. במלחמת האזרחים בסוריה תקפה ישראל מאות פעמים מטרות של איראן וחזבאללה בסוריה במערכה שבין המלחמות, אבל לא חצתה את הקו בכוחות קרקע.

מתקפת המורדים שיצאה מאידליב בסוף נובמבר 2024 סחפה את המשטר בתוך פחות משבועיים. איראן וחזבאללה, שנחלשו במלחמה בלבנון, לא נחלצו לעזרת אסד, וגם רוסיה לא.

מה קרה

דצמבר 2024: אזור החיץ וחץ הבשן

כשיחידות של צבא סוריה נטשו את עמדותיהן ברמת הגולן, הודיעה ישראל שהיא נכנסת לאזור החיץ ולכמה נקודות שמעבר לו כדי למנוע מכוחות עוינים להשתלט עליהן. לוחמי יחידת שלדג תפסו את הצד הסורי של החרמון, הנקודה הגבוהה באזור, וכוחות צה"ל נכנסו לכפרים במחוז קוניטרה. נתניהו ביקר בפסגה ב-17 בדצמבר ואמר שישראל תישאר שם עד שיימצא הסדר אחר שיבטיח את ביטחונה.

במקביל ביצעו חיל האוויר וחיל הים, לפי צה"ל, יותר מ-480 תקיפות ב-48 שעות ברחבי סוריה, נגד סוללות הגנה אווירית, מטוסים, מאגרי טילים וכטב"מים, אתרי ייצור נשק ואתרים החשודים כקשורים לנשק כימי. חיל הים תקף את הצי הסורי בנמלי לטקיה ומינת אל-בידא, ולפי צה"ל הושמדו 15 כלי שיט. ישראל העריכה שהושמדו 70 עד 80 אחוז מהיכולות הצבאיות האסטרטגיות של המשטר הקודם. האו"ם וכמה מדינות ערביות הגדירו את המהלך הפרה של הסכם 1974; ישראל הגדירה אותו זמני והגנתי.

2025: דרישות, הדרוזים ודמשק

ב-29 בינואר 2025 מונה אחמד א-שרע, מנהיג היאת תחריר א-שאם לשעבר שהיה מוכר בעבר בכינוי אבו מוחמד אל-ג'ולאני, לנשיא לתקופת המעבר. ב-23 בפברואר 2025 דרש נתניהו פירוז מלא של דרום סוריה, במחוזות קוניטרה, דרעא וסווידא, ואמר שישראל לא תאפשר לכוחות השלטון הסורי להיכנס לשטח שמדרום לדמשק. צה"ל הקים שורה של מוצבים מבוצרים באזור החיץ ובחרמון וביצע פשיטות ומעצרים בכפרים הסמוכים.

ישראל הכריזה גם על עצמה כמגינת הדרוזים בסוריה, בהסתמך על קשריהם עם אזרחיה הדרוזים. ביולי 2025 פרצה לחימה במחוז סווידא בין מיליציות דרוזיות, שבטים בדואים וכוחות השלטון הסורי, ודווח על הרג אזרחים. ישראל תקפה את כוחות השלטון באזור, וב-16 ביולי 2025 פגעה במפקדת המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק ובאזור הסמוך לארמון הנשיאות; משרד הבריאות הסורי דיווח על שלושה הרוגים ו-34 פצועים. בנובמבר 2025, בפשיטה של צה"ל בכפר בית ג'ן שבמורדות החרמון, נפצעו שישה חיילים ישראלים, ולפי מקורות סוריים נהרגו 13 בני אדם.

התוצאות והמשמעות

מאמצע 2025 ניהלו ישראל וסוריה שיחות ישירות בחסות אמריקנית, ובהן פגישה בפריז ב-20 באוגוסט 2025 בין שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני למשלחת ישראלית, וסבבים נוספים ב-2026. ב-23 בספטמבר 2026 אמר א-שרע באירוע של מכון אטלנטיק קאונסיל בניו יורק שהצדדים הגיעו להסכמה "של כמעט 90 אחוז" לפני שישראל נסוגה, ושישראל ממשיכה בחדירות, במעצרים ובתקיפות בתוך סוריה. ישראל הודיעה שלא תחזור לקווי 1974 בלי ערבויות ביטחוניות, ועמדה על המשך שליטתה ברמת הגולן, שכבשה בקרבות 1967.

המהלך של דצמבר 2024 היה הפעם הראשונה מזה 50 שנה שישראל מחזיקה שטח מעבר לקו 1974. מבחינת ישראל הוא קנה מרחב חיץ והסיר מאגר נשק שעלול היה ליפול לידיים עוינות. מבחינת השליטים החדשים של סוריה הוא הפך לטענה המרכזית ביחסיהם עם ישראל. עד אוקטובר 2026 לא נחתם הסכם ביטחוני.