חדשות
האבנים שפגעו בתומכי ישראל בתרמסעיא והשאלה על יחס שווה לנפגעים
משתתפים בסיור רגבים משש מדינות נקלעו לתקיפה, ובתרמסעיא עולה מחדש שאלת הסיקור, הגינוי ומיצוי הדין.
ב-19 באוקטובר 2026 הושלכו אבנים לעבר כלי רכב שהסיעו משפיעני רשת מחו״ל התומכים בישראל בכפר הפלסטיני תרמסעיא שביהודה ושומרון. חלון התנפץ, ונוסע נפצע קל ונזקק לטיפול מחובשים של צה״ל. חברי הקבוצה השתתפו בסיור של תנועת רגבים.
הדרך החוצה מהסיור הפכה לזירת תקיפה
פלר חסן-נחום נכחה בביקור ותיארה את שהתרחש כשהמכוניות עשו את דרכן החוצה. לדבריה, אבנים הושלכו על כלי הרכב היוצאים, ואחת מהן ניפצה חלון במכונית שבה היה הנוסע שנפצע. הטיפול הרפואי ניתן לאחר שהקבוצה יצאה מהכפר.
בתיאור שמסרה חסן-נחום, המשתתפים נסעו בשלוש מכוניות. אנשים התקרבו אליהן, הקיפו אותן ודרשו שיעזבו. הנהגים פנו בחזרה לכיוון היציאה. תוקפים נוספים ששהו שם השליכו אבנים כשהמכוניות ניסו לצאת, והנוסעים התכופפו בתוך הרכב לפני שהזכוכית נשברה.
סרטון האוסף המצורף לכתבה כולל תיעודים מתוך רכב ומראות מהשלב שלאחר התקיפה, ובהם טיפול רפואי. הוא מציג את הסביבה המיידית של האירוע: נוסעים במכוניות, יידוי אבנים בזמן היציאה ואדם שנזקק לעזרה רפואית.
אלה התוצאות המוחשיות של התקיפה. הנסיעה בכפר הסתיימה בזכוכית מנופצת ובפציעה קלה. בתוך כלי הרכב היו מבקרים מחו״ל, המזוהים בציבור כתומכי ישראל, שהשתתפו בסיור מאורגן. הם היו בדרכם לצאת כאשר האבנים פגעו.
דרכונים זרים, שלושה ימים ומרחק קצר
בין המשתתפים היו אזרחים אמריקאים, ארגנטינאים וקנדים. לצדם השתתפו אזרחי צרפת, בריטניה ודרום אפריקה. ההרכב הבינלאומי של הקבוצה עומד במרכז ההשוואה שניצבת כעת בפני מי שמסקרים ומגנים תקיפות נגד אזרחים זרים.
שלושה ימים לפני כן, ביום שישי, 16 באוקטובר, ״הותקפה״ צלמת העיתונות האמריקאית היידי לוין במרחק של כקילומטר וחצי ממקום התקיפה נגד המשפיענים. אזרחים זרים נפצעו בכל אחד מהאירועים, באותו אזור מצומצם ביהודה ושומרון.
המרחק הוא כקילומטר וחצי. פער הזמנים הוא שלושה ימים. בקבוצה שנפגעה כעת היו אנשים משש מדינות המביעים תמיכה פומבית בישראל. אלה הנתונים שמולם תיבחן התגובה לתקיפה הזאת, ובהם עצם הפגיעה באזרחים זרים והצורך של נוסע בטיפול.
ההשוואה עוסקת בתשומת הלב הניתנת לאנשים שנפגעו. הכותרות קובעות אילו אירועים יגיעו לקהל רחב יותר; גינוי מבטא ציפייה לתגובה על האלימות; ודרישה למיצוי הדין מעמידה בפני הרשויות את שאלת הטיפול באחראים. אותן ציפיות חלות גם כשהנפגעים הזרים הם תומכי ישראל.
ארבעים וארבעה ימים אחרי ביקור האקבי
תרמסעיא הוא כפר עוין ובו תושבים רבים המחזיקים באזרחות אמריקאית. מייק האקבי, השגריר האמריקאי בישראל, ביקר בו ב-5 בספטמבר. ארבעים וארבעה ימים מפרידים בין הביקור לבין התקיפה נגד המשפיענים שהגיעו מחו״ל.
כשיהודי עבר באזור עם רכבו בזמן הביקור בספטמבר, התפתחה סביבו ״סערה״ גם בכלי תקשורת בישראל. השגריר תיעד את המכונית באמצעות הטלפון, והאירוע סוקר בשעה שביקר אצל תושבי הכפר בעלי האזרחות האמריקאית.
עמישב מלט הודיע לאחר מכן שהוא הנהג. הוא סיפר כי השתמש ברכב ביטחון מסוג ריינג׳ר כדי לבדוק התרעה, בירך לשלום את חברי המשלחת ואת אנשי התקשורת והמשיך בדרכו. הוא גם מחה על האופן שבו הוצג כמתיישב מסוכן. לדבריו, רועה צאן הבחין בכלי רכב שהתקבצו בקרבת מקום והעביר את ההתרעה, ובמהלך הבדיקה הוא גם הודיע לצה״ל.
האזרחות האמריקאית כבר הייתה חלק מההקשר הבינלאומי של הכפר בזמן ביקור השגריר. כעת היא גם אחת האזרחויות של חברי הקבוצה הזרה שהותקפה בו. פרשת הנסיעה בספטמבר והתקיפה באבנים באוקטובר מחזירות לאותו כפר את שאלת תשומת הלב הציבורית והתקשורתית.
השאלה שנותרת בעקבות הפגיעה במבקרים
את התגובה אפשר לבחון באותם שלושה מישורים: הבולטות בסיקור, הגינוי לתקיפה והדרישה למיצוי הדין עם מבצעיה. חלון שהתנפץ ונוסע שנפצע הופכים את השאלות האלה למיידיות, מעבר לרשימת המדינות שמהן הגיעו המשתתפים.
בשני אירועי אוקטובר נפגעו אזרחים זרים, כמעט באותו מקום. האם התקיפה נגד תומכי ישראל האלה תניב אותן כותרות, גינויים והתעקשות על מיצוי הדין גם כשהעמדה הציבורית של הנפגעים היא תמיכה בישראל?