הקרבות על החרמון (1973)

הקרבות על החרמון הם שלוש התמודדויות שהתנהלו באוקטובר 1973, במלחמת יום הכיפורים, על הקרקע הגבוהה ביותר בחזית הגולן. ב-6 באוקטובר כבש קומנדו סורי את המוצב הישראלי בהר, אחד ממתקני המודיעין החשובים של צה"ל. ניסיון לכבוש אותו מחדש ב-8 באוקטובר נכשל. בליל 21 עד 22 באוקטובר כבשה חטיבת גולני את המוצב מחדש, וחטיבת צנחנים כבשה את העמדות הסוריות ברכס הפסגה, הפעולה הגדולה האחרונה של המלחמה בצפון.

הרקע: "העיניים" של הצפון

ישראל כבשה את המדרונות הדרומיים של החרמון בקרבות ברמת הגולן ב-1967 והקימה מוצב בגובה של כ-2,000 מטרים. התצפית שלו על הגולן, על הגליל ועל מישור דמשק, והציוד האלקטרוני שהותקן בקומותיו התת-קרקעיות, הפכו אותו לחלק מרכזי ממערך ההתרעה והמודיעין האלקטרוני של צה"ל בחזית הסורית. גבוה יותר, רכס הפסגה נותר בידי סוריה. באוקטובר 1973 עדיין הורחב המוצב; לפי התיאורים הישראליים חלק מהתעלות ומעמדות הירי בו לא הושלמו, ורוב השוהים בו היו טכנאים ואנשי מודיעין ולא לוחמי חי"ר. לפי התיאורים מנה המוצב כ-55 עד 60 איש, ורק מעטים מהם היו לוחמים מחטיבת גולני.

מה קרה

6 באוקטובר: נפילת המוצב

אחר הצהריים של 6 באוקטובר הנחיתו מסוקים סוריים פלוגה מגדוד הצנחנים 82 סמוך למוצב, ולוחמי קומנדו נוספים טיפסו מהצד הסורי. המגינים נדחקו לקומות התת-קרקעיות, והלחימה נמשכה אל תוך 7 באוקטובר. לפי המחקר הישראלי בעריכת דני אשר, 16 ישראלים נהרגו במוצב ובסביבתו ו-31 נלקחו בשבי, ואבדות הסורים בהסתערות דווחו כ-15 הרוגים. הציוד שבמוצב נפל לידי הסורים כמעט שלם.

8 באוקטובר: מתקפת נגד כושלת

ב-8 באוקטובר תקפו שני גדודים של גולני במעלה המדרון. לוחמי קומנדו וצנחנים סורים החזיקו בנקודות גבוהות שמעל המוצב, וההתקפה נהדפה. לפי אותם תיאורים, איבד צה"ל 23 הרוגים ו-55 פצועים. ההר נשאר בידי הסורים בשבועיים הבאים, בזמן שהקרבות הגדולים של הגולן התנהלו למרגלותיו.

21 עד 22 באוקטובר: מבצע קינוח

ככל שהתקרבה הפסקת האש, הורה המטכ"ל לכבוש את ההר לפני שתיפסק הלחימה. במבצע קינוח תקפה גולני, בפיקוד אל"ם אמיר דרורי, את המוצב הישראלי ברגל לאורך ליל 21 עד 22 באוקטובר, וחטיבת צנחנים במילואים בפיקוד אל"ם חיים נדל הונחתה במסוקים על רכס הפסגה הסורי. הצנחנים כבשו את יעדיהם באבדות קלות. ההתקפה של גולני נתקלה בהתנגדות עיקשת והפכה לאחד מקרבות החי"ר הקשים במלחמה. רבינוביץ מונה באבדות גולני 55 הרוגים ו-79 פצועים. עד בוקר 22 באוקטובר היו המוצב הישראלי והעמדות הסוריות בפסגה בידי צה"ל.

תוצאות ומשמעות

הכיבוש מחדש החזיר לישראל את עמדת המודיעין שלה בצפון לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף. במסגרת הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה מ-31 במאי 1974 החזירה ישראל את עמדות הפסגה הסוריות ושמרה על המוצב. נפילת המוצב ביום הראשון הפכה בעיני הישראלים לסמל של ההפתעה של 6 באוקטובר; כיבושו מחדש הפך לסמל של מלחמתה של גולני. לוחם שרואיין אחרי הקרב תיאר את החרמון כ"עיניים של המדינה", ביטוי שדבק מאז בהר בזיכרון הישראלי. הקרבות התנהלו מעל לחימתה של חטיבה 7 בעמק הבכא ולצדה, והמאמר על המלחמה מתאר את מקומם במאבק על הגולן.