המתקפה האיראנית באפריל 2024 והתגובה הישראלית

בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024 תקפה איראן את ישראל ישירות מתוך שטחה, לראשונה בתולדותיה. לפי צה"ל שוגרו כ-170 כטב"מים, יותר מ-30 טילי שיוט ויותר מ-120 טילים בליסטיים. ישראל, ארצות הברית, בריטניה, צרפת וירדן יירטו כמעט את כולם; לפי ישראל הושמדו 99 אחוז. איש לא נהרג, וילדה בדואית בת שבע נפצעה קשה מרסיסים ליד ערד. חמישה ימים אחר כך, ב-19 באפריל, תקפה ישראל אתר צבאי ליד אספהאן בתגובה מוגבלת. האירוע שבר טאבו ותיק וקבע את הדפוס לעימותים הישירים הגדולים יותר של אוקטובר 2024 ויוני 2025.

הרקע: התקיפה בדמשק

במשך שנים ניהלו ישראל ואיראן מלחמה עקיפה: תקיפות ישראליות בכוחות איראניים ובמשלוחי נשק בסוריה במערכה שבין המלחמות, חבלות וחיסולים בתוך איראן שיוחסו לישראל, והתקפות על ישראל מצד ארגונים שאיראן חימשה ומימנה. אחרי 7 באוקטובר 2023 פתחו כל בעלות בריתה של איראן, בלבנון, בתימן, בעיראק ובסוריה, באש על ישראל, ואיראן עצמה נשארה מן הצד.

ב-1 באפריל 2024 הרסה תקיפה אווירית בניין סמוך לשגרירות איראן בדמשק, שלפי איראן שימש כנספח הקונסולרי שלה. נהרגו 16 בני אדם, ובהם תת-אלוף מוחמד רזא זאהדי, מפקד בכיר בכוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, וקצינים נוספים. ישראל לא הגיבה, אבל איראן הטילה עליה את האחריות ומנהיגיה הבטיחו תגובה ישירה. זמן ההתרעה היה ארוך, וארצות הברית ושותפותיה נערכו למאמץ הגנה אווירית משותף.

מה קרה

איראן כינתה את המתקפה "הבטחה אמת". תחילה שוגרו הכטב"מים, שנזקקו לשעות כדי לעבור את המרחק, אחריהם טילי השיוט ולבסוף טילים בליסטיים שתוזמנו להגיע יחד. חיל האוויר, מטוסים וספינות של ארצות הברית, מטוסים בריטיים וצרפתיים וההגנה האווירית של ירדן הפילו את רוב הכטב"מים וטילי השיוט עוד לפני שהגיעו למרחב האווירי של ישראל, מעל עיראק, סוריה וירדן. מערכת חץ יירטה את רוב הטילים הבליסטיים, חלקם מחוץ לאטמוספרה. לפי דיווחים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות העבירו מידע.

מספר קטן של טילים בליסטיים חדר. לפי גורם אמריקני, כמה מהם פגעו בבסיס חיל האוויר נבטים בנגב וגרמו נזק מוגבל למטוס תובלה, למסלול ולמבני אחסון; הבסיס המשיך לפעול. הנפגעת הקשה היחידה הייתה ילדה בת שבע מכפר בדואי ליד ערד, שנפגעה מרסיסים. עשרות בני אדם טופלו בשל פציעות קלות או חרדה.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר לנתניהו שארצות הברית לא תשתתף בתקיפת נגד ישראלית. קבינט המלחמה דן בתגובה כמה ימים. לפנות בוקר ב-19 באפריל 2024 דווח על פיצוצים ליד אספהאן, שבה בסיס אוויר ומתקני גרעין. לפי דיווחים אמריקניים ומערביים שיגרה ישראל מספר קטן של טילים ופגעה במכ"ם של סוללת S-300 שהגנה על אתר הגרעין בנתנז. איראן הצניעה את האירוע, וישראל לא מסרה הודעה רשמית.

התוצאות והמשמעות

שתי הממשלות בחרו לעצור שם. נציגות איראן באו"ם הודיעה שהעניין "יכול להיחשב סגור", וישראל איתתה שהתקיפה נועדה להפגין יכולת ולא לגרום נזק. ובכל זאת, חילופי המהלומות שינו את הכללים. איראן הראתה שהיא מוכנה לתקוף את ישראל ישירות, וישראל הראתה שהיא מסוגלת לחדור את ההגנה האווירית האיראנית ליד אתר גרעין. ההגנה המשותפת של 14 באפריל הפכה גם למודל לשיתוף פעולה אזורי שחזר במתקפות הבאות. כעבור חצי שנה, אחרי חיסולם של ראש חמאס איסמעיל הנייה ומזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה במהלך המלחמה בחזבאללה, תקפה איראן שוב, והפעם בטילים בליסטיים בלבד.