השבת השחורה, מבצע אגתה (1946)

מבצע אגתה היה מבצע ביטחון בריטי רחב היקף נגד ההנהגה היהודית ונגד ההגנה בארץ ישראל המנדטורית, שנפתח בשבת, 29 ביוני 1946. חיילים ושוטרים השתלטו על משרדי הסוכנות היהודית בירושלים ובתל אביב, ערכו חיפושים בעשרות יישובים יהודיים, הטילו עוצר ועצרו כ-2,700 איש, ובהם חברי הנהלת הסוכנות. משום שהחל בשבת, כינה אותו היישוב "השבת השחורה". זו הייתה התשובה הבריטית לתנועת המרי העברי ובעיקר לליל הגשרים, והשלכותיו חרגו בהרבה מהמעצרים עצמם.

הרקע

במשך שמונה חודשים פעלו ההגנה, האצ"ל והלח"י יחד נגד השלטון הבריטי במסגרת תנועת המרי העברי, חלק מהמאבק המזוין בשלטון הבריטי. באמצע יוני 1946 תקף הפלמ"ח אחד עשר גשרים בגבולות הארץ, והאצ"ל חטף קצינים בריטים בתל אביב כדי למנוע את הוצאתם להורג של חבריו הנידונים למוות. השלטונות הבריטיים האמינו זה מכבר שהסוכנות היהודית, הנציגות המוכרת של היישוב, מכוונת את ההגנה ולכן נושאת באחריות להתקפות. הקבינט בלונדון אישר מבצע שנועד לשבור את ההגנה, לתפוס את נשקה ולאסוף ראיות לקשרי הסוכנות עם המחתרת.

המבצע, 29 ביוני עד 1 ביולי 1946

בשעות המוקדמות של 29 ביוני נעו כוחות בריטיים בו בזמן בכל רחבי הארץ. ההערכות למספרם נעות בין כ-10,000 ל-25,000 חיילים ושוטרים; המספר 17,000 מצוטט לעתים קרובות. חיילים נכנסו לבניין הסוכנות היהודית בירושלים ולמשרדה בתל אביב, הוציאו כמויות גדולות של מסמכים ועצרו מבכירי היישוב, ובהם משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ולימים שר החוץ וראש הממשלה. דוד בן-גוריון, יושב ראש הנהלת הסוכנות, שהה בפריז ונחלץ מהמעצר. על יישובים, רבים מהם קיבוצים שזוהו כבסיסי פלמ"ח, הוטל עוצר ונערכו בהם חיפושים.

הממצא המשמעותי ביותר היה בקיבוץ יגור שליד חיפה, שבו שכן אחד ממחסני הנשק המרכזיים של ההגנה. שם, לפי הדיווחים הבריטיים, נחשפו מאות רובים, כ-100 מרגמות, אלפי רימונים ויותר מ-400,000 כדורים; הנשק הוצג לעיתונאים, וגברי הקיבוץ נעצרו. במבצע כולו נעצרו 2,718 איש, לפי המספר המצוטט בדרך כלל. ארבעה יהודים נהרגו בעימותים עם החיילים בזמן החיפושים.

העצורים הוחזקו בעיקר במחנה ברפיח שבדרום הארץ, והמנהיגים הבכירים הובאו למחנה המעצר בלטרון. רובם שוחררו בשבועות ובחודשים שלאחר מכן. שרת ושאר ראשי הסוכנות שהוחזקו בלטרון שוחררו בראשית נובמבר 1946.

ההשלכות

אגתה השיג חלק ממטרותיו. הוא הנחית מכה קשה על הפלמ"ח, החרים חלק ניכר מנשק ההגנה ודחף את הסוכנות היהודית לשקול מחדש את המאבק המזוין. בתוך שבועות פרשה ההגנה מהפעולות המשותפות, ובחודשים שלאחר מכן התרכזה הנהגת הסוכנות בעלייה הבלתי לגלית ובדיפלומטיה.

המסמכים שנלקחו מהסוכנות היהודית הובאו למזכירות ממשלת המנדט במלון המלך דוד בירושלים. האצ"ל, באישור ראשוני של מפקדת ההגנה, תכנן פעולה נגד האגף הדרומי של המלון, בין השאר כדי להשמיד את הראיות האלה. הפיצוץ במלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 הרג 91 בני אדם ושם קץ לתנועת המרי העברי. במובן זה, השבת השחורה, שנועדה לסיים את מאבק המחתרות, הפכה לנקודת מפנה שדחפה את האצ"ל והלח"י להמשיך לבדם בזמן שההגנה נסוגה. בזיכרון הישראלי היא מסמלת את הרגע שבו התעמתו הבריטים חזיתית עם ההנהגה המאורגנת של היישוב, וההרוגים והמעצרים של אותו סוף שבוע נזכרים ביישובים שבהם התרחשו.