מבצע חגורה שחורה (2019)

מבצע חגורה שחורה היה סבב לחימה קצר בין ישראל לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, בין 12 ל-14 בנובמבר 2019. הוא נפתח לפנות בוקר 12 בנובמבר בתקיפה אווירית שהרגה את בהא אבו אל-עטא, מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי בצפון הרצועה, והסתיים כעבור יומיים בהפסקת אש בתיווך מצרים. חשיבותו העיקרית הייתה במי שלא לחם: חמאס, ששלט ברצועה והצטרף לכל הסבבים הגדולים שקדמו, נשאר בצד, וישראל מצידה נמנעה מלתקוף את מטרותיו. הדפוס הזה חזר על עצמו ב-2022 וב-2023.

הרקע: מפקד אחד ורגיעה שברירית

ב-2018 וב-2019 ניהלו ישראל וחמאס, בתיווך מצרים, קטר והאו"ם, מאמץ להגיע להסדרות שיקלו את המצור תמורת שקט בגבול, אחרי שנה של הפגנות המוניות לאורך הגדר וחילופי אש קצרים חוזרים ונשנים. הג'יהאד האסלאמי, קטן מחמאס וקשור קשר הדוק לאיראן, לא היה כבול להבנות האלה באותה מידה.

ישראל האשימה את אבו אל-עטא בכך שעמד מאחורי שורת שיגורי רקטות וניסיונות פיגוע בחודשים שקדמו, שחלקם, לדברי גורמים ישראליים, בוצעו בניגוד לרצונו של חמאס עצמו. מנהיגים בישראל תיארו אותו כ"פצצה מתקתקת". ההחלטה לחסלו התקבלה בקבינט בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעיצומו של קיפאון פוליטי אחרי שתי מערכות בחירות ללא הכרעה ב-2019.

יומיים של לחימה

התקיפה פגעה בקומה העליונה של בניין מגורים בעיר עזה, שבו ישן אבו אל-עטא, והרגה אותו ואת אשתו. כמעט באותה שעה כוונה תקיפה בדמשק לביתו של בכיר אחר בג'יהאד האסלאמי, אכרם אל-עג'ורי, לפי כלי התקשורת הממלכתיים בסוריה; הוא שרד, ושני בני אדם, ובהם בנו, נהרגו.

הג'יהאד האסלאמי הגיב בירי רקטות כבד לעבר הדרום והמרכז. בתי הספר נסגרו והתקהלויות הוגבלו מגבול הרצועה ועד אזור תל אביב. לפי צה"ל נורו כ-450 רקטות ביומיים, רובן לשטחים פתוחים או שיורטו בכיפת ברזל. איש בישראל לא נהרג; עשרות טופלו, רובם בשל חרדה או פציעה בדרך למרחב מוגן.

ישראל תקפה עמדות של הג'יהאד האסלאמי, חוליות שיגור ואתרי אמצעי לחימה. לפי משרד הבריאות בעזה, שבשליטת חמאס, נהרגו בסבב 34 פלסטינים; ישראל טענה ש-25 מהם היו פעילים חמושים. התקיפה הקטלנית ביותר הייתה בלילה שבין 13 ל-14 בנובמבר בדיר אל-בלח, שבה נהרגו בני משפחת אבו מלחוס בביתם; שמונה מתו באותו לילה ותשיעי מת מפצעיו מאוחר יותר, חמישה מהם ילדים, לפי הדיווחים באותה עת. צה"ל טען תחילה שהיעד היה מפקד בג'יהאד האסלאמי. אחרי ששליח האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון קרא לחקירה מהירה, הודיע צה"ל ב-24 בדצמבר 2019 כי התקיפה נשענה על הערכה שגויה של הסכנה לאזרחים, וכי יפיק לקחים מטעויותיו.

חמאס גינה את חיסול אבו אל-עטא, אבל לא ירה. מצרים, לפי הדיווחים באותה עת, לחצה על חמאס ועל הג'יהאד האסלאמי לבלום את הלחימה, וישראל מיקדה את תקיפותיה בג'יהאד האסלאמי בלבד.

תוצאות ומשמעות

הפסקת אש בתיווך מצרים נכנסה לתוקף ב-14 בנובמבר 2019 בשעה 5:30 בבוקר, לפי דובר הג'יהאד האסלאמי, אף שכמה רקטות נורו מאוחר יותר באותו יום. ישראל לא התחייבה רשמית להפסיק את החיסולים הממוקדים, אחת מדרישות הארגון.

מבחינת ישראל, הסבב הראה שאפשר לפגוע בהנהגת הג'יהאד האסלאמי בלי לגרור את חמאס למלחמה רחבה, לקח שעיצב את מבצע עלות השחר ב-2022 ואת מבצע מגן וחץ ב-2023. בדיעבד, האיפוק של חמאס בסבבים האלה תרם גם להערכה בישראל שהוא מורתע ומרוכז בשלטון ברצועה, הערכה שקרסה ב-7 באוקטובר 2023. הסבב הוא חלק מההיסטוריה הארוכה של העימות בעזה מאז 2005.