מבצע עלות השחר (2022)

מבצע עלות השחר היה סבב לחימה בן שלושה ימים בין ישראל לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה, בין 5 ל-7 באוגוסט 2022. ישראל פתחה אותו בתקיפה שהרגה את תייסיר אל-ג'עברי, מפקד כוחות הג'יהאד האסלאמי בצפון הרצועה, ולמחרת הרגה את מקבילו בדרום, ח'אלד מנסור. חמאס, ששלט ברצועה, השאיר את כוחותיו מחוץ ללחימה, והפסקת אש בתיווך מצרים נכנסה לתוקף בלילה של 7 באוגוסט. זה היה המבצע הראשון ברצועה של ממשלת יאיר לפיד, ואחת הדוגמאות המובהקות לדפוס שבו נלחמה ישראל בג'יהאד האסלאמי לבדו.

הרקע: מג'נין לעזה

הסבב התחיל ביהודה ושומרון. ב-1 באוגוסט 2022 עצרו כוחות ישראליים את בסאם א-סעדי, בכיר הג'יהאד האסלאמי בצפון השומרון, בפשיטה בג'נין, אחד המעצרים של מבצע שובר גלים שבא אחרי גל הפיגועים בתוך ישראל באותו אביב. הג'יהאד האסלאמי איים להגיב מעזה. ישראל סגרה כבישים והגבילה את התנועה ביישובי העוטף במשך כמה ימים, בעקבות התרעות ממוקדות על כוונה לירות טילי נגד טנקים ולבצע ירי צלפים.

מתווכים מצרים ניסו להרגיע את המשבר. אחר הצהריים של 5 באוגוסט החליטה ישראל להקדים ולפעול. הממשלה, אז ממשלת מעבר לקראת הבחירות בנובמבר, הציגה את התקיפה כמבצע מקדים נגד איום מיידי ולא כתגובה לירי שכבר נורה.

שלושה ימי לחימה

התקיפה הפותחת פגעה בבניין מגורים בעיר עזה שבו שהה אל-ג'עברי והרגה אותו. הג'יהאד האסלאמי הגיב בתוך שעות בירי רקטות לעבר הדרום והמרכז, עד אזור תל אביב. ב-6 באוגוסט הרגה ישראל את ח'אלד מנסור ברפיח, וערכה גל מעצרים של אנשי הארגון ביהודה ושומרון.

היקף הירי היה גדול לסבב קצר. מתאם האו"ם המיוחד דיבר לימים על כ-1,100 רקטות, שכחמישית מהן נפלו בתוך הרצועה; מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית ספר 1,175 וקבע ששיעור היירוט של כיפת ברזל עמד על 97 אחוז. איש בישראל לא נהרג. עשרות נפצעו קל, רובם בדרך למרחב מוגן.

לפי משרד הבריאות בעזה, שבשליטת חמאס, נהרגו 49 פלסטינים, ובהם 17 ילדים. השאלה מי הרג אותם הפכה למחלוקת המרכזית של הסבב. ב-6 באוגוסט הרג פיצוץ במחנה הפליטים ג'באליה כמה בני אדם, ובהם ילדים. צה"ל הודיע שלא תקף באזור באותה שעה ושההרוגים נגרמו מרקטה של הג'יהאד האסלאמי שנפלה בתוך הרצועה, ופרסם תיעוד שלדבריו מראה את השיגור. כתבי AP שבדקו שני אתרי פיצוץ בג'באליה מצאו ראיות שתומכות בגרסת השיגור הכושל לפחות באחד מהם. כלי תקשורת בישראל דיווחו לימים כי צה"ל הגיע למסקנה שתקיפה נפרדת בג'באליה, שבה נהרגו חמישה ילדים בבית קברות, הייתה שלו. אמנסטי אינטרנשיונל קראה לחקור הן תקיפות ישראליות והן את ירי הרקטות הפלסטיני.

תוצאות ומשמעות

חמאס גינה את התקיפות הישראליות ואפשר לג'יהאד האסלאמי להילחם, אבל לא ירה. מצרים, קטר והאו"ם לחצו להפסקת אש, שנכנסה לתוקף בלילה של 7 באוגוסט. הג'יהאד האסלאמי טען שמצרים הבטיחה לפעול לשחרור א-סעדי ולשחרור אסיר שובת רעב; ישראל לא התחייבה לכך בפומבי.

בישראל נתפס המבצע כהצלחה מהירה: שני מפקדים בכירים נהרגו, לא היו הרוגים ישראלים, וחמאס הורתע מלהצטרף. היגיון דומה הנחה את הסבב הבא, מבצע מגן וחץ במאי 2023, שהמשיך את הדפוס של מבצע חגורה שחורה ב-2019. בדיעבד, האיפוק של חמאס בסבבים האלה הזין את ההערכה בישראל שהוא מורתע, הערכה שקרסה ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת העימות בעזה מאז 2005.