מבצע צוק איתן (2014)

מבצע צוק איתן היה המערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה בין 8 ביולי ל-26 באוגוסט 2014. הוא התחיל כמתקפה אווירית שנועדה לעצור את ירי הרקטות של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובתוך עשרה ימים הפך למשהו שישראל לא תכננה בפתיחתו: תמרון קרקעי שמטרתו מנהרות שעברו מתחת לגדר הגבול אל שטח ישראל. כעבור 50 יום הסתיים המבצע בהפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן, שלא שינתה את זהות השליט ברצועה ולא את כללי היסוד של העימות, אבל שינתה מן היסוד את האופן שבו ישראל חשבה על האיום שמתחת לאדמה. זה היה הסבב הארוך והקטלני ביותר בין ישראל לחמאס במסגרת העימות בעזה מאז 2005, עד המלחמה שפרצה באוקטובר 2023.

קיץ שהתחיל ביהודה

שרשרת האירועים נפתחה רחוק מעזה. ב-12 ביוני 2014 נחטפו שלושה נערים ישראלים, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח, כשעמדו בטרמפיאדה בגוש עציון. ישראל הטילה את האחריות על חמאס ופתחה במבצע חיפושים ומעצרים רחב ביהודה ושומרון, שבו נעצרו מאות מאנשי הארגון, ובהם אסירים ששוחררו ב-2011 בעסקת שליט. גופות שלושת הנערים נמצאו ב-30 ביוני, סמוך לחברון.

יומיים אחר כך נחטף ונרצח נער פלסטיני ממזרח ירושלים, מוחמד אבו ח'דיר, בידי קיצונים יהודים, כמעשה נקמה. מהומות פרצו במזרח העיר וביישובים ערביים בתוך ישראל. ברצועה, ירי הרקטות, שהיה ספורדי מאז הפסקת האש של נובמבר 2012 שחתמה את מבצע עמוד ענן, גבר בחדות, ובתחילת יולי חמאס עצמו כבר נטל אחריות על השיגורים. ב-8 ביולי אישר הקבינט מערכה אווירית.

גם הרקע המדיני השפיע. חמאס היה מבודד ונתון במצוקה כספית: בעלת בריתו בקהיר, ממשלת האחים המוסלמים, נפלה ב-2013, מצרים סגרה את רוב מנהרות ההברחה מתחת לגבול רפיח, והסכם הפיוס עם פת"ח שנחתם באותו אביב הניב לו מעט רווחים מעשיים. כמה חוקרים טענו לימים שהלחץ הזה הגביר את נכונותו של חמאס לסבב לחימה ארוך, אף שתהליך קבלת ההחלטות בתנועה אינו מתועד במקורות פומביים.

הכוחות והמטרות

בראש הממשלה בישראל עמד בנימין נתניהו, שר הביטחון היה משה יעלון והרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ. המטרה המוצהרת הייתה להחזיר את השקט לדרום באמצעות פגיעה במערך הרקטות ובתשתיות הארגונים. פיקוד הדרום הציב לאורך גבול הרצועה כמה חטיבות סדירות ומילואים, בגיבוי חיל האוויר וחיל הים.

מולו עמדה הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם בפיקודו של מוחמד דף, לצד סראיא אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי וארגונים קטנים יותר. בשנים שחלפו מאז מבצע עופרת יצוקה הם צברו מלאי רקטות שהגיעו עד תל אביב, ירושלים ומעבר להן, ובנו רשת מעברים תת-קרקעיים: מנהרות בתוך הרצועה לפיקוד, לאחסון ולשיגור, ומנהרות התקפיות שנחפרו לעבר הגבול ומתחתיו.

הכלי ההגנתי המרכזי של ישראל היה כיפת ברזל, שהופעלה בהיקף רחב לראשונה ב-2012. הסוללות יירטו רק רקטות שכיוונו לשטחים בנויים, וכך יכול רוב הציבור להמשיך בשגרה בין אזעקה לאזעקה.

מהלך המבצע

המערכה האווירית, 8 עד 17 ביולי

בעשרת הימים הראשונים התנהלה הלחימה מן האוויר ובירי רקטות. צה"ל תקף אתרי שיגור, מחסני אמצעי לחימה, מפקדות ובתים של מפקדים, ולעיתים קרובות הזהיר את הדיירים בטלפון או בתחמושת קטנה על הגג לפני התקיפה, נוהל שמבקריו טענו שאינו מספק הגנה ראויה. רקטות הגיעו לתל אביב, לירושלים, לחיפה ולאזור דימונה. ב-15 ביולי קיבלה ישראל הצעה מצרית להפסקת אש; חמאס דחה אותה בטענה שדרישותיו, ובראשן הסרת המצור, לא נענו, והירי נמשך.

השלב הקרקעי והמנהרות

ב-17 ביולי, שעות אחרי שחוליית מחבלים יצאה ממנהרה סמוך לכיסופים, קרוב לגבול, הורה הקבינט להכניס כוחות קרקעיים לרצועה. המשימה הוגבלה בעומקה: לאתר ולהשמיד את המנהרות ההתקפיות ברצועת שטח לאורך הגבול. הלחימה הקשה ביותר התנהלה בשכונות המזרחיות של העיר עזה, בבית חאנון ובאזור ח'אן יונס ורפיח.

הקרב היקר ביותר לצה"ל היה בשג'אעייה, ממזרח לעיר עזה, ב-19 וב-20 ביולי, שבו ספגה חטיבת גולני אבדות כבדות. גופתו של אחד הנופלים, סמל ראשון אורון שאול, נלקחה בידי חמאס; ישראל הכריזה עליו כחלל ב-25 ביולי. בשבועות הבאים יצאו לוחמי חמאס מכמה מנהרות אל שטח ישראל ותקפו חיילים, והרגו לוחמים סמוך ליישובי העוטף. החדירות האלה הפכו את איום המנהרות למוחשי בעיני הציבור הישראלי באופן ששנים של סקירות מודיעין לא הצליחו לעשות.

ב-22 ביולי נפלה רקטה ביהוד, סמוך לנמל התעופה בן גוריון, ורשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית השעתה את הטיסות האמריקאיות לישראל לכיום וחצי, סימן נדיר לכך שהמלחמה נוגעת בקשר של ישראל לעולם.

רפיח והשבועות האחרונים

ב-1 באוגוסט, זמן קצר אחרי שהיה אמורה להתחיל הפסקת אש הומניטרית, תקפו לוחמי חמאס כוח של צה"ל סמוך לרפיח. שני חיילים נהרגו, ובהם סגן הדר גולדין, שגופתו נגררה למנהרה. צה"ל הגיב באש עזה באזור רפיח כדי לסכל את החטיפה, והיום הזה הפך לאחד הפרקים הנחקרים ביותר במלחמה, בידי ארגוני זכויות אדם ובידי צה"ל עצמו.

רוב הכוחות הקרקעיים יצאו מהרצועה עד 3 באוגוסט, אחרי שצה"ל דיווח על השמדת 32 מנהרות; לימים נמסר שהושמדו לפחות 34. אחר כך באה סדרה של הפוגות קצרות שנקטעו בירי מחודש. ב-19 באוגוסט, בזמן רגיעה, תקפה ישראל בית בעיר עזה בניסיון לחסל את מוחמד דף; אשתו ושניים מילדיו הקטנים נהרגו, והוא שרד. יומיים אחר כך נהרגו שלושה מפקדים בכירים של גדודי אל-קסאם בתקיפה ברפיח. ב-22 באוגוסט נהרג הילד דניאל טרגרמן, בן ארבע, מפצמ"ר שפגע בביתו בקיבוץ נחל עוז. ב-26 באוגוסט הודיעה מצרים על הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן, ושני הצדדים קיבלו אותה.

המחיר האנושי

הנתונים על המלחמה משתנים ממקור למקור, והפער נוגע בעיקר לסיווג ההרוגים ולא למספרם הכולל. לפי הנתונים הרשמיים בישראל נהרגו בצד הישראלי 67 חיילים ושישה אזרחים, אחד מהם עובד חקלאות מתאילנד. לפי צה"ל נורו לעבר ישראל 4,564 רקטות ופצצות מרגמה, וכיפת ברזל יירטה יותר מ-735 מהן.

ברצועה ספרה ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם 2,251 הרוגים פלסטינים, ומהם זיהתה 1,462 כאזרחים, ובהם 551 ילדים. משרד החוץ הישראלי העמיד את המספר הכולל על 2,125 וקבע כי 936 מהם היו חברי ארגונים חמושים, ועוד כמה מאות לא סווגו. לפי הערכת OCHA, עד כ-520 אלף בני אדם, כ-30 אחוז מתושבי הרצועה, נעקרו מבתיהם בשיא הלחימה, ואלפי בתים נהרסו.

שני הצדדים הואשמו בהפרת דיני המלחמה. ועדת האו"ם, שישראל סירבה לשתף איתה פעולה, קבעה כי ישראל והארגונים הפלסטיניים החמושים ייתכן שביצעו פשעי מלחמה. ישראל פרסמה דוח משלה, שטען כי כוחותיה פעלו כדין מול אויב שירה ולחם מתוך אזורים אזרחיים, וציין כי צה"ל בודק אירועים מסוימים.

אחרי המבצע והחקירות

הפסקת האש של 26 באוגוסט לא הולידה הסדר ארוך טווח. השיחות העקיפות על נמל, על שדה תעופה ועל המצור לא הבשילו, ושיקום הרצועה התקדם לאט. ועם זאת, הגבול היה שקט יחסית במשך כמה שנים, והסבב הגדול הבא הגיע רק ב-2021, במבצע שומר החומות.

בישראל, המנהרות הפכו ללקח המרכזי של המלחמה. בפברואר 2017 פרסם מבקר המדינה דוח שמתח ביקורת על היערכות הקבינט המדיני-ביטחוני לאיום המנהרות ועל האופן שבו הועבר המידע לחבריו לפני הלחימה. ישראל בנתה לימים מכשול תת-קרקעי לאורך גבול הרצועה, שהושלם ב-2021 ונועד לחסום מנהרות חוצות גבול.

גורלם של אורון שאול והדר גולדין נותר פצע פתוח למשפחותיהם ונושא חוזר בפוליטיקה הישראלית במשך יותר מעשור. שרידיו של שאול חולצו בידי צה"ל ושב"כ ב-19 בינואר 2025, ושרידיו של גולדין הוחזרו לישראל ב-9 בנובמבר 2025, יותר מאחת עשרה שנים אחרי נפילתו. השבתם התרחשה במהלך המלחמה הגדולה בהרבה שפרצה עם מתקפת 7 באוקטובר, שהוכיחה כי הביטחון שרבים בישראל תלו במכשול ובהרתעה אחרי 2014 היה מוטעה.

ציר זמן

• 12 ביוני 2014: שלושה נערים ישראלים נחטפים בגוש עציון.
• 30 ביוני 2014: גופות הנערים נמצאות סמוך לחברון.
• 8 ביולי 2014: ישראל פותחת במבצע צוק איתן במערכה אווירית.
• 15 ביולי 2014: ישראל מקבלת הצעה מצרית להפסקת אש; חמאס דוחה אותה.
• 17 ביולי 2014: השלב הקרקעי מתחיל אחרי חדירה ממנהרה סמוך לכיסופים.
• 20 ביולי 2014: קרב קשה בשג'אעייה; סמל ראשון אורון שאול נופל וגופתו נלקחת.
• 1 באוגוסט 2014: סגן הדר גולדין נופל סמוך לרפיח וגופתו נלקחת.
• 3 באוגוסט 2014: רוב הכוחות הקרקעיים של צה"ל יוצאים מהרצועה.
• 26 באוגוסט 2014: הפסקת אש בלתי מוגבלת בזמן נכנסת לתוקף.
• 19 בינואר 2025: שרידיו של אורון שאול מחולצים מעזה.
• 9 בנובמבר 2025: שרידיו של הדר גולדין מוחזרים לישראל.