מבצע צבאימהאינתיפאדה השנייה ועד מבצעי עזהערך במאגר
תקיפת הכור בסוריה, מבצע מחוץ לקופסה (2007)
איך השמידה ישראל כור סודי במדבר הסורי, לא אמרה דבר יותר מעשר שנים, ולמה סוריה מעולם לא הגיבה.
מבצע מחוץ לקופסה, המוכר בעולם בשם Operation Orchard, היה התקיפה האווירית הישראלית שהשמידה מבנה באל-כיבר, באזור דיר א-זור שבמזרח סוריה, קצת אחרי חצות ב-6 בספטמבר 2007. ישראל וארצות הברית אמרו שבמבנה נבנה כור גרעיני בסיוע צפון קוריאה, והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) קבעה אחר כך שסביר מאוד שהיה זה כור שלא דווח. ישראל לא אמרה דבר בפומבי על המבצע יותר מעשר שנים, ואישרה אותו רשמית רק ב-21 במרץ 2018. סוריה לא הגיבה. התקיפה הלכה בעקבות ההיגיון של מבצע אופרה, התקיפה על הכור העיראקי אוסירק ב-1981, אבל מה שבא אחריה היה שונה לגמרי.
רקע: כור במדבר
באמצע שנות האלפיים החל המודיעין הישראלי לחשוד שסוריה בונה מתקן גרעיני בסיוע צפון קוריאה. לפי תיאורים שפורסמו מאוחר יותר, הראיה המכרעת כללה תצלומים מתוך המבנה באל-כיבר שהראו מבנה הדומה לכור המקורר בגז ומואט בגרפיט ביונגביון שבצפון קוריאה, סוג כור שמתאים להפקת פלוטוניום. המוסד העביר את ממצאיו לארצות הברית באביב 2007.
ממשל הנשיא ג'ורג' וו. בוש בחן את הראיות ודן באפשרויות צבאיות. בוש כתב לימים בזיכרונותיו שאמר לראש הממשלה אהוד אולמרט שארצות הברית לא תתקוף, כיוון שסוכנויות המודיעין שלה לא יכלו לקבוע בביטחון גבוה שלסוריה יש תוכנית נשק, ושהוא מעדיף מהלך דיפלומטי וחשיפה פומבית של האתר. אולמרט השיב שישראל רואה בכור איום קיומי ותפעל בעצמה. לפי בוש, אולמרט לא ביקש אור ירוק וגם לא קיבל.
ההחלטה הישראלית התקבלה בידי אולמרט יחד עם שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל גבי אשכנזי וראש המוסד מאיר דגן, בין היתר, אחרי חודשים של הכנה. שיקול מרכזי היה לבצע את התקיפה כך שתאפשר לנשיא סוריה בשאר אל-אסד להימנע ממלחמה: אם ישראל לא תתהדר, אסד לא ייאלץ להגיב.
מה קרה
בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007 טסו מטוסי F-15I ו-F-16I של חיל האוויר אל האתר ותקפו אותו בחימוש מונחה קצת אחרי חצות. המבנה הושמד. אף מטוס ישראלי לא אבד.
ישראל הטילה צנזורה הדוקה ולא הגיבה. סוריה מסרה תחילה שההגנה האווירית שלה התעמתה עם מטוסים ישראליים שהטילו חימוש מעל מדבר ריק, ובהמשך תיארה את המטרה כמבנה צבאי שאינו בשימוש. בתוך שבועות יישרה סוריה את האתר וכיסתה אותו; תצלומי לוויין שפרסמו אנליסטים עצמאיים הראו את השטח מפונה ומבנה חדש שהוקם במקומו.
ב-24 באפריל 2008 קיימו ה-CIA ובכירים אמריקנים נוספים תדריך פומבי עם תצלומים וסרטון, והציגו את הערכתם שבאתר נבנה כור בסיוע צפון קוריאה ושבנייתו הייתה קרובה לסיום. סוריה דחתה את הטענות.
סבא"א הצליחה לבקר באתר רק פעם אחת, ביוני 2008, ומצאה חלקיקי אורניום מעובד שסוריה לא סיפקה להם הסבר מספק. בדוח שפורסם במאי 2011 קבעה הסוכנות שהמבנה שהושמד היה ככל הנראה כור גרעיני שסוריה הייתה חייבת לדווח עליו. מועצת הנגידים שלה העבירה אחר כך את התיק למועצת הביטחון של האו"ם.
התוצאות והמשמעות
התקיפה השיגה את מטרתה בלי המלחמה שרבים חששו ממנה. אסד בחר שלא להגיב, והשתיקה של שני הצדדים אפשרה לו את הבחירה הזאת. בכך היה המבצע שונה מאוד מהמקרה העיראקי ב-1981, שבו ישראל נטלה אחריות מיד וספגה גינוי בינלאומי, גם מארצות הברית.
הגישה של פעולה נגד יכולת גרעינית מתהווה במדינה עוינת, לפני שהושלמה וגם בלי שותף אמריקני, כונתה "דוקטרינת בגין", על שם ראש הממשלה שהורה על התקיפה ב-1981. אל-כיבר הייתה היישום השני שלה. כשהוסרה הצנזורה במרץ 2018 הציגו ראשי המדינה את המבצע כמסר לאיראן.
לתקיפה הייתה משמעות גם במבט לאחור. אל-כיבר שוכנת באזור דיר א-זור, שמ-2014 עבר לשנים בשליטת ארגון המדינה האסלאמית במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. בכירים ישראלים ואנליסטים רבים טענו שכור פעיל שם יכול היה להפיק חומר שהיה מגיע לידי ארגונים חמושים. ההיסטוריה המאוחרת של סוריה, והמערכה האווירית הישראלית שהתנהלה במדינה בעשור שאחר כך, המערכה שבין המלחמות, העניקו לטענה הזאת משקל נוסף.
