מבצע גשמי קיץ (2006)

מבצע גשמי קיץ היה המבצע הצבאי של צה"ל ברצועת עזה שנפתח ב-28 ביוני 2006, שלושה ימים אחרי שחמושים פלסטינים חטפו את רב"ט גלעד שליט בפשיטה על הגבול ליד כרם שלום. הוא שילב תקיפות אוויריות, תקיפה של תחנת הכוח של עזה, כניסות קרקעיות ומעצרים המוניים של בכירי חמאס בגדה המערבית, ונמשך בשלב שני, מבצע ענני סתיו, עד שהפסקת אש נכנסה לתוקף ב-26 בנובמבר 2006. הוא לא החזיר את שליט הביתה. זה היה המבצע הגדול הראשון בעימות בין ישראל לעזה שאחרי ההתנתקות ב-2005.

רקע: הפשיטה בכרם שלום

ישראל הוציאה את חייליה ואת מתיישביה מרצועת עזה בספטמבר 2005. בינואר 2006 זכה חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, וירי הרקטות מעזה על שדרות ועל היישובים הסמוכים נמשך. בשעות הבוקר המוקדמות של 25 ביוני 2006 הגיחה חוליית לוחמים ממנהרה שנחפרה מתחת לגבול ליד כרם שלום, בקצה הדרומי של הרצועה, ותקפה עמדה של צה"ל וצוות טנק. שני חיילים נהרגו, סגן משנה חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר. גלעד שליט, תותחן טנק בן 19, נפצע ונחטף לעזה. שניים מהתוקפים נהרגו.

את האחריות נטלו במשותף הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ועדות ההתנגדות העממית וארגון קטן יותר שכינה עצמו צבא האסלאם. ב-26 ביוני פרסמו דרישות לשחרור אסירים פלסטינים המוחזקים בישראל. ממשלת אהוד אולמרט סירבה לנהל משא ומתן בתנאים האלה והתכוננה לתגובה צבאית.

מה קרה

בשעות הלילה של 28 ביוני תקפו מטוסים ישראליים גשרים בתוך הרצועה ואת תחנת הכוח של עזה, וניתקו לחודשים חלק גדול מאספקת החשמל שלה. כוחות קרקע נכנסו לדרום הרצועה ליד רפיח ובהמשך גם לצפונה. ב-29 ביוני עצרו כוחות צה"ל בגדה המערבית עשרות בכירי חמאס, ובהם שרים בממשלת הרשות הפלסטינית וחברי המועצה המחוקקת. ישראל מסרה שהמעצרים כוונו נגד חברי ארגון טרור; הרשות הפלסטינית וממשלות רבות בעולם גינו אותם כפגיעה בנבחרי ציבור.

הלחימה נמשכה לאורך הקיץ, ומ-12 ביולי האפילה עליה מלחמת לבנון השנייה בצפון, הגדולה ממנה בהרבה. כוחות צה"ל ביצעו פשיטות חוזרות לתוך הרצועה כדי לפגוע בחוליות שיגור, במנהרות ובחוליות חמושות, וירי הרקטות על שדרות ועל הנגב המערבי לא פסק. ב-1 בנובמבר פתחה ישראל במבצע ענני סתיו בבית חאנון שבצפון הרצועה, מוקד של שיגורי רקטות. ב-8 בנובמבר פגעו פגזי ארטילריה ישראליים בבתים בבית חאנון והרגו בני משפחה מורחבת אחת; הצבא ייחס את ההרג לתקלה טכנית, והאירוע עורר גינוי בינלאומי רחב.

נתוני הנפגעים לתקופה כולה מיוחסים למקורותיהם. לפי ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם, 416 פלסטינים נהרגו בעזה בין 28 ביוני לסוף נובמבר 2006, ספירה שכוללת גם חמושים וגם אזרחים. גדודי אל-קסאם מסרו ש-124 מלוחמיהם נהרגו עד סוף נובמבר. בצד הישראלי נהרגו באותה תקופה חמישה חיילים ושישה אזרחים.

התוצאות והמשמעות

תחת הלחץ של מספר ההרוגים ובתיווך מצרי הסכימו ישראל והארגונים הפלסטיניים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף ב-26 בנובמבר 2006, וכוחות צה"ל יצאו מהרצועה. המבצע לא השיג את מטרתו הבולטת ביותר. שליט נשאר בשבי חמאס יותר מחמש שנים, עד ששוחרר ב-18 באוקטובר 2011 תמורת 1,027 אסירים פלסטינים. ירי הרקטות לא פסק.

המבצע קבע דפוס שחזר בשבע-עשרה השנים שאחריו: אירוע פתיחה דרמטי, שילוב של כוח אווירי ופשיטות קרקעיות מוגבלות, מחיר כבד בעזה, ירי מתמשך על יישובי העוטף, והפסקת אש שלא פתרה אף אחת מהבעיות היסודיות. הוא גם המחיש לראשונה את סכנת המנהרות החוצות את הגבול, איום שהלך וגדל עד שהפך למרכזי ב-2014. בתוך שנה השתלט חמאס על הרצועה כולה, והסבב הגדול הבא, מבצע עופרת יצוקה, נפתח בדצמבר 2008.