המשטרה נערכת עם כ-22 אלף שוטרים לבחירות ולתרחיש של הפרות סדר סביב התוצאות

נכון ל-26 באוקטובר 2026, משטרת ישראל נערכת בכוחות מתוגברים לבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר ולתרחיש של הפרות סדר לאחר ההצבעה. לפי הג'רוזלם פוסט (נפתח בכרטיסייה חדשה), במבצע ישתתפו כ-22,000 שוטרים, לעומת כ-17,000 בבחירות הקודמות. לצד משימות האבטחה הרגילות מתוארת היערכות למצב שבו מחנה פוליטי מסרב לקבל את התוצאה, משבש את הספירה או מנסה לפרוץ לכנסת. הדיווח אינו מבסס שאחד המחנות מארגן ניסיון כזה.

האבטחה נמשכת גם אחרי ההצבעה

בדיווחו של אלון חכמון מ-26 באוקטובר מתוארים חמישה אירועי מפלגות מרכזיים המחייבים אבטחה: ארבעה בתל אביב ואירוע הליכוד בבנייני האומה בירושלים. מספרי השוטרים מתייחסים למבצע הבחירות כולו. אין לפרשם כמספר הכוחות שיוקצו לכנסת בלבד או כמענה לתרחיש הקיצוני ביותר.

קצין בכיר בשירות פעיל, ששמו לא פורסם, מסר כי ההיערכות נמשכה כשלושה חודשים בתיאום עם השב"כ וצה"ל. הוא תיאר גם הצגת תמונת המצב הביטחונית לראש הממשלה בנימין נתניהו, בהשתתפות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מדובר בתיאור המיוחס לקצין, ולא בפקודה מבצעית שפורסמה לציבור במלואה.

הקצין המכהן סימן את פרסום המדגמים ב-22:00 כנקודה רגישה במיוחד, עם אפשרות לחיכוכים שיימשכו בימים שאחריה ועד סוף השבוע. הוא הדגיש שעל המשטרה לשמור על עצמאות מקצועית, הן בהתנהלותה והן באופן שבו היא נתפסת בציבור. דבריו מסבירים מדוע ההכנות המתוארות אינן מסתכמות בהגנה על הקלפיות בשעות ההצבעה.

מאין הגיע תרחיש הקפיטול

הג'רוזלם פוסט מייחס את הפרסום על התרחיש באוגוסט 2026 לכתב הצבאי של מעריב, אבי אשכנזי. לפי הכתבה, צוות בהובלת ניצב בדימוס סיגל בר צבי, לשעבר ראש אגף המבצעים במשטרה, גיבש את הפקודה. ההשוואה מתייחסת לפריצה לקפיטול בארצות הברית ב-6 בינואר 2021, לאחר הפסדו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2020.

הדיווח מתאר כמה אפשרויות: טענות לזיוף נרחב של הבחירות וניסיון לשבש את ספירת הקולות, או ניסיון של המונים להיכנס לכנסת. אלה הנחות עבודה לצורך היערכות. שם התרחיש אינו מוכיח שתתרחש השתלשלות פוליטית מקבילה, אינו תחזית למספר המשתתפים ואינו מזהה קבוצה שמתכוננת לבצע אותו.

להשוואה ההיסטורית יש בסיס בתחום האבטחה. בממצאים שפרסמו ב-8 ביוני 2021 תיארו שתי ועדות בסנאט האמריקני כשלים בהעברת מידע על איומים, בהכנות ובמנגנוני הזעקת תגבור במהלך ההתקפה על הקפיטול. המלצותיהן כללו הבהרת סמכויות חירום ושיפור התיאום. הממצאים מסבירים את חשיבות התכנון המוקדם, אך אינם מוכיחים שאותם כשלים קיימים בישראל.

מי מזהיר מפגיעה במוסדות ומנשק אזרחי

הכתבה מ-26 באוקטובר משלבת תיאורי היערכות של גורמים מכהנים עם הערכות של בכירים בדימוס. למעמדם יש חשיבות. קצין בכיר לשעבר תיאר אפשרות שמחנות יריבים יצאו לרחובות אחרי שמנהיג יסרב לקבל את התוצאה. ניצב אחר בדימוס הטיל ספק באמון במוסדות, לרבות מקצועיות השב"כ, והזהיר מפעולות לערעור הלגיטימיות של ועדת הבחירות המרכזית ובית המשפט העליון. הוא הביע גם חשש ממסגרות אזרחיות חמושות, ובהן כיתות כוננות ויחידות הגנה מרחבית ביהודה ושומרון.

אלה אזהרות המיוחסות לדוברים, לא ממצאי משטרה שלפיהם המסגרות האלה מתכוונות לאלימות פוליטית. הדיווח גם אינו מוכיח זיוף בחירות או התנהלות פסולה של מוסדות. חיוני לשמור על ההבחנה הזאת כאשר ביקורת פוליטית של דובר עלום שם מופיעה לצד מידע על היערכות משטרתית בפועל.

לשאלה מי מפקד על אנשים חמושים יש היסטוריה ארוכה, הנידונה במדריך על התפתחות כוחות המגן והקמת צה"ל. הקשר היסטורי מסייע להבין את חשיבות הסמכות החוקית. הוא אינו מצדיק השוואה בין צוותי ביטחון קהילתיים בהווה לבין ארגונים חמושים עצמאיים בעבר, או ייחוס תכלית פוליטית לצוותים בלי ראיות לכך.

היערכות אינה תחזית

הודעת הבחירות הרשמית שפרסם משרד החוץ מאשרת שהבחירות לכנסת ה-26 ייערכו ב-27 באוקטובר 2026. זהו מועד רשמי, בנפרד מהתחזיות בנוגע לתגובות לתוצאות. גם מדגם, ספירה מתקדמת ותוצאה סופית הם שלבים שונים של מידע. תרחיש אבטחה אינו הופך אף אחד מהם להוכחה שעימות עומד לפרוץ.

אותה הבחנה נדרשת בקריאת מסמכים רשמיים ומקורות אחרים: תוכנית שעליה דווח, הסבר של גורם רשמי והערכה של קצין בדימוס עונים על שאלות שונות. במקרה הזה, הדיווח מתאר הכנות לאפשרות קיצונית. הוא אינו מציג ראיות המזהות מחנה שהחליט לשבש את הספירה, ואין להשתמש בו כדי לייחס כוונה כזאת לבוחרים.

ההתפתחות המרכזית היא תגבור הכוחות והקשב המופנה לתקופה שאחרי ההצבעה. נכון ל-26 באוקטובר, התיאום המדווח עם השב"כ וצה"ל הוא חלק מההיערכות, ולא הודעה שכוחות צבא יתערבו בהפגנות פוליטיות. מטרת התרחיש, כפי שתואר, היא להגן על קיום הליך הבחירות אם יתרחשו הפרות סדר.