חדשות

דיווח לא מאושר על הבטחת טראמפ לנסיגה מלבנון מול התנאי לפירוק חיזבאללה מנשקו

הטענה נשענת על מקור מפרצי שלא זוהה, בעוד המסגרת הביטחונית הקיימת ועמדות הצדדים מותירות החלטות מרכזיות פתוחות.

מערכת מלחמות ישראל 4 דקות קריאה

מפה של האזור שבה מסומן המיקום של בינת ג'בייל
מפה מפת התמצאות: בינת ג'בייל. הגבולות המסומנים הם גבולות של היום. נתונים: Natural Earth, נחלת הכלל.

נכון ל-30 באוקטובר 2026, הדיווח בעיתון לבנוני שלפיו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח להביא לנסיגה ישראלית מלאה מדרום לבנון בתמורה להצטרפות ביירות להסכמי אברהם נותר ללא אישור. ג'רוזלם פוסט הביא את הטענה מאל-דיאר, ובמקביל דיווח כי בכירים ישראלים ממשיכים להתנות נסיגה בפירוק חיזבאללה מנשקו בכל לבנון. הדיווח לא ביסס קיומו של לוח זמנים מוסכם לנסיגה או הסכמה לבנונית לנורמליזציה.

ההבחנה חשובה משום שהבטחה דיפלומטית אמריקנית, החלטה ישראלית על תנועת כוחות והחלטה לבנונית על כינון יחסי שלום הן שלושה צעדים נפרדים. הדיווח הציג קשר אפשרי ביניהם, אך לא הראה ששלוש הממשלות הגיעו לעסקה חדשה או ויתרו על התנאים הביטחוניים שכבר נדונו.

מה נטען בדיווח ומה מסרו הבכירים הישראלים

אנה ברסקי דיווחה בפוסט ב-30 באוקטובר כי עיתונאית אל-דיאר נור נעמה ציטטה מקור דיפלומטי בכיר ממדינה במפרץ, ששמו לא פורסם, אשר תיאר את ההבטחות האמריקניות כהתחייבויות רשמיות. לא נמסרו שם הדיפלומט או המדינה שהוא מייצג, לא הוצגו מסמכים תומכים ולא הובהר מתי ניתנו ההבטחות ולמי.

הפוסט ציין גם שהדיווח לא כלל אישור מהבית הלבן. אתר All Israel News חזר על טענת אל-דיאר, אך פרסום נוסף של אותה טענה אינו אישור עצמאי שני להבטחה המיוחסת לטראמפ. שני הפרסומים חוזרים לאותו מקור שלא זוהה.

הבכירים הישראלים שצוטטו בפוסט אמרו שהנסיגה מותנית בפירוק חיזבאללה מנשקו ברחבי לבנון, ולא רק ברצועה הסמוכה לגבול ישראל. הם לא שללו הסכם שלום לאחר הסרת האיום על תושבי הצפון. גם שמותיהם לא פורסמו, ולכן יש לקרוא את דבריהם כעמדה שמסרו לעיתון, ולא כהחלטת קבינט חדשה שפורסמה לציבור.

שתי הגרסאות משאירות פתוחה שאלה מרכזית: האם הסדר נורמליזציה אפשרי אמור ליישם את התנאים הביטחוניים הקיימים, לשנות אותם או רק לתאר תוצאה רצויה בעתיד. בטענה שפורסמה אין תשובה לכך.

המסגרת הביטחונית קדמה לדיווח החדש

המחלוקת אינה מתחילה בפרסום מ-30 באוקטובר. All Israel News דיווח ב-27 ביוני כי ישראל ולבנון חתמו יום קודם לכן על הסכם מסגרת בתמיכת ארה"ב. לפי הדיווח, המסגרת קושרת בין נסיגה ישראלית בשלבים, פירוק הארגונים החמושים מנשקם וקבלת אחריות של צבא לבנון על השטחים שיפונו. היא תוארה כתהליך לקראת שלום, ולא כהסכם שלום שהושלם.

באותו דיווח אמר שגריר ישראל יחיאל לייטר שהנסיגה תהיה תלויה בתנאים בשטח ולא בלוח זמנים קבוע. ההבחנה הזאת מסבירה מדוע ציפייה לנסיגה עתידית אינה שקולה להתחייבות צבאית למועד מסוים.

כתב JNS מייק ווגנהיים דיווח מביקור הנשיא ג'וזף עאון בבית הלבן ב-21 ביולי כי טראמפ תמך בחיזוק צבא לבנון ורצה שלבנון תצטרף בהמשך להסכמי אברהם. JNS תיאר גם נסיגות ראשונות באזורי פיילוט. זהו רקע המלמד שיכולת הצבא הלבנוני ונורמליזציה כבר נכללו במגעים האמריקניים, אך הוא אינו מאשר את הטענה החדשה על הבטחה מסוימת של טראמפ.

סקירת המלחמה עם חיזבאללה בלבנון ב-2026 מציגה את הרקע הצבאי למגעים. השאלה שנותרה היא כיצד להפוך מסגרת מדינית להסדרים שהצדדים יישמו ושבהם יראו מענה מספק לצורכי הביטחון שלהם.

הנהגת לבנון וחיזבאללה מציבים תנאים שונים

נשיא לבנון עוסק גם בזהות הגורמים שיסייעו לשמור על הביטחון בדרום. לפי MTV Lebanon, עאון אמר לשרת החוץ האירית הלן מקנטי ב-27 באוקטובר שהוא מעוניין בהמשך פעילות יוניפי"ל. אם לא יהיה אפשר להאריך את המנדט, אמר, יקדם בברכה חלופה אירופית בשיתוף האו"ם. לדבריו, כוח כזה יוכל לספק לצבא לבנון סיוע טכני ולוגיסטי.

עאון טען גם שהתקיפות הישראליות מעכבות את יישום המסגרת ואת הרחבת סמכות המדינה באמצעות צבאה. זו הערכתו לגבי המכשול, לצד הדגש הישראלי על נשק חיזבאללה. שאלת הנוכחות הבינלאומית נדונה גם בדיווח על ההתקרבות למועד יציאת יוניפי"ל.

בדיווח הפוסט מ-30 באוקטובר תואר ראש הממשלה נוואף סלאם כמי שעומד על כך שכוחות הביטחון של המדינה לבדם יפעילו סמכות בכל שטח לבנון. מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם הציג עמדה אחרת בנוגע לנשק ארגונו. בהודעה מ-28 באוקטובר, שעליה דיווח אל-כלימה אונליין, דחה קאסם דיון בפירוק מנשק כל עוד נמשכות הנוכחות הישראלית והתקיפות. אתר Lebanon24 דיווח בנפרד על דחייתו את הסכם המסגרת בטענה שהוא מנוגד לחוקה הלבנונית ולהסכם טאיף.

קאסם הציג גם הבנה בין איראן לארה"ב כגורם המסייע לחיזבאללה. ההערכה הפוליטית הזאת אינה מוכיחה שאיראן העבירה לארגון הוראות מבצעיות חדשות, או שוושינגטון וטהראן הסדירו ביניהן את עתיד הביטחון בלבנון.

ההחלטות שעדיין חסרות

מן העמדות שהוצגו עולה מחלוקת על סדר הפעולות: בכירים ישראלים דורשים פירוק מנשק לפני נסיגה, ואילו קאסם מתנה דיון בנשק הארגון ביציאה ישראלית. עאון וסלאם מדגישים את סמכות המדינה ואת המוסדות הנדרשים כדי לקיים אותה. אף אחת מהעמדות האלה אינה שקולה להסכמה לבנונית להצטרף להסכמי אברהם.

כדי לבסס התקדמות דיפלומטית יהיה צורך ביותר מחזרה נוספת על דברי המקור האלמוני. ראיות רלוונטיות יהיו הצהרה אמריקנית שניתן לייחס לדובר מוסמך, תנאים ביטחוניים מוסכמים בין הצדדים והחלטה לבנונית בעניין הנורמליזציה. לפי הדיווחים שנבדקו עד 30 באוקטובר, עסקת החליפין נותרה אפשרות שדווח עליה, ואילו הפירוק מנשק והיישום בשטח נותרו המכשולים המהותיים.