שר החוץ הלבנוני קורא לאיראן להפסיק לחמש את חיזבאללה, ונתניהו מזהיר מפני שיקומו

נכון ל-19 באוקטובר 2026, שר החוץ הלבנוני יוסף רג׳י קורא לאיראן להפסיק להעביר לחיזבאללה נשק וכסף ולהפסיק להתערב בהחלטות ממשלת לבנון. ישראל היום והעיתון הלבנוני א-נהאר דיווחו על נאומו ב-18 באוקטובר בכינוס שרי החוץ של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי בעיראק. בתדרוך נפרד באותו תאריך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל לא תאפשר לחיזבאללה לשקם את יכולותיו ולא תמתין ללא הגבלה לפעולת צבא לבנון.

רג׳י קושר בין ריבונות לשליטה בנשק

טענתו של רג׳י היא שלבנון אינה יכולה לממש את ריבונותה כאשר הסמכות הצבאית וההחלטות על עימותים נמצאות מחוץ למוסדותיה. לפי דיווח ישראל היום, הוא הזכיר את החלטת ממשלת לבנון מאוגוסט 2025 לרכז את הנשק בידי כוחות הביטחון החוקיים ולהרחיב את סמכות המדינה לכל שטחה.

הנאום הוא דרישה לממש את העמדה הזאת, ולא ראיה לכך שהמימוש הושלם. קריאה לאיראן להפסיק לתמוך בחיזבאללה אינה מוכיחה שמשלוחי הנשק פסקו. היא גם אינה קובעת אילו מלאים נותרו בידי הארגון, מה היקפם, או לכמה מהם יש לצבא לבנון גישה. יש להבחין בין הדרישה המדינית לבין מצבת הנשק בשטח.

בדיווח א-נהאר תוארה גם קריאתו של רג׳י לאיראן ולשלוחותיה להפסיק לתקוף את מדינות המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ ואת ירדן. הוא הביע התנגדות להגבלות על המעבר בנתיבי מים בינלאומיים, ובהם מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב. כך הציב את שאלת הנשק בלבנון בתוך דרישה אזורית רחבה לכיבוד ריבונות ולבלימת הסלמה חוצת גבולות.

הביקורת על חיזבאללה אינה הסכמה לפעולות ישראל

לפי ישראל היום, רג׳י האשים את חיזבאללה בגרירת לבנון למלחמות הרסניות עם ישראל באוקטובר 2023 ובמרץ 2026. זו הערכתו המדינית של שר החוץ לגבי האחריות למלחמות. אין להציג אותה כגרסה מוסכמת על הכוחות הפוליטיים השונים בלבנון או כמסקנה שכולם שותפים לה.

רג׳י גינה גם את התקיפות הישראליות ואת הנוכחות הישראלית בשטח לבנון. עמדתו משלבת התנגדות לכוחו הצבאי העצמאי של חיזבאללה עם דרישה מישראל לכבד את הריבונות הלבנונית. הצגת הביקורת על איראן לבדה הייתה משמיטה חלק מהותי מהנאום ומשנה את משמעות המדיניות שהוא מבקש לקדם.

לפי ישראל היום, רג׳י הזכיר מסגרת מיוני 2026 שבה מעורבות לבנון, ישראל וארצות הברית. הוא מנה בין מטרותיה נסיגה ישראלית, שיבת עקורים, שיקום, שחרור אסירים וריכוז הנשק בידי המדינה. זהו תיאורו את יעדי המסגרת. הדברים אינם מוכיחים שהיעדים הושגו ואינם הודעה על פתרון המחלוקות שביסודם.

נתניהו מדגיש שההמתנה הישראלית מוגבלת

בתדרוך לכתבים מדיניים ב-18 באוקטובר, שעליו דיווח ערוץ 7, אמר נתניהו כי ניתנה לצבא לבנון הזדמנות לפעול נגד תשתיות חיזבאללה. לדבריו, אם הכוחות הלבנוניים לא יוכלו לעשות זאת, ישראל תפעל, והיא לא תאפשר לארגון לשקם את יכולותיו הצבאיות.

בהצהרה לא פורסמו מועד אחרון, רשימת מדדים לפעולת צבא לבנון או הודעה על מבצע ישראלי חדש. מדובר באזהרה בנוגע לאכיפה. נאום רג׳י ותדרוך נתניהו מאירים אפוא צדדים שונים של אותה בעיה: לבנון דורשת סמכות מדינתית בלעדית, וישראל שומרת לעצמה זכות לפעול כאשר היא סבורה שחיזבאללה ממשיך להוות איום.

הרקע נפרש בין מלחמת ישראל וחיזבאללה ב-2023 וב-2024 לבין המלחמה הנפרדת בלבנון ב-2026. הצהרות 18 באוקטובר מוסיפות דרישות מאיראן ומחיזבאללה ואזהרה ישראלית לדיווח הקודם על הסדרי הביטחון בדרום, ואינן מחליפות את התמונה שתוארה בו.

שאלת האכיפה נותרת פתוחה

הרקע המוסדי קדם להצהרות האלה. המנדט המפורסם של יוניפי״ל (נפתח בכרטיסייה חדשה) מגדיר את תפקיד הכוח בסיוע ליישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון. בכלל זה נכלל סיוע לצבא לבנון בקידום אזור בין הקו הכחול לליטני שאין בו כוח חמוש או נשק מלבד אלה של ממשלת לבנון ויוניפי״ל. עצם קיומה של הדרישה אינו ראיה לכך שמומשה.

עד מועד סגירת הדיווח, ההצהרות שנבחנו לא סיפקו רשימה מאומתת של הנשק שנותר לחיזבאללה, לוח זמנים שהושלם לפירוקו מנשק או אישור שאיראן קיבלה את דרישות רג׳י. הן גם לא הכריעו בתנאי הנסיגה הישראלית ובמועדה.

ההתפתחות המיידית היא מדינית ופוליטית, ועשויות להיות לה השלכות ביטחוניות: שר החוץ הלבנוני יוצא בפומבי נגד התמיכה האיראנית בחיזבאללה, בעוד ישראל שבה ומדגישה נכונות לאכוף את דרישותיה הביטחוניות. הפיכת העמדות האלה למנגנון מוסכם מחייבת החלטות ויישום מעבר לנאומים עצמם.