יוניפי"ל לקראת יציאה: האיחוד האירופי מקים משימת סיוע ללבנון, ותחמושת חיזבאללה הורגת נער בגליל

גבול ישראל-לבנון נכנס לרבעון האחרון של 2026 עם הפסקת אש שמתקיימת על הנייר, רצועת ביטחון ישראלית בתוך לבנון, חיזבאללה שמסרב להתפרק מנשקו וכוח שמירת שלום של האו"ם שנמצא בדרכו החוצה. נכון ל-18 באוקטובר 2026, שלוש התפתחויות מאומתות מהשבוע שקדם מסמנות את המצב: ב-12 באוקטובר הקים האיחוד האירופי משימה חדשה לסיוע לצבא ולמשטרה של לבנון; ב-14 באוקטובר אמר ראש מחלקת שמירת השלום של האו"ם בביירות שטרם הוחלט על נוכחות כלשהי של האו"ם אחרי עזיבת יוניפי"ל; וב-12 באוקטובר הרגה תחמושת מצרר של חיזבאללה, שנותרה מהלחימה, נער ישראלי בטיול שנתי בגליל.

החודשים האחרונים של כוח האו"ם

יוניפי"ל הוקם ב-1978 והורחב אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 כדי לפקח על החלטה 1701 של מועצת הביטחון. באוגוסט 2025 החליטה מועצת הביטחון, בהחלטה 2790, לסיים את המנדט שלו ב-31 בדצמבר 2026 ולאפשר שנה להשלמת הנסיגה. לפי סוכנות AP, ארצות הברית וישראל תמכו בהחלטה והאשימו את הכוח בכך שלא מנע את התעצמות חיזבאללה.

ז'אן-פייר לקרואה, תת-המזכיר הכללי של האו"ם למבצעי שלום, אמר ל-AP בביירות ב-14 באוקטובר 2026 ש"עד כה לא התקבלה החלטה" על מה שיבוא אחרי הכוח, אם בכלל, ושהמשא ומתן הרציני במועצת הביטחון צפוי להתחיל בקרוב. לדבריו, הרשויות בלבנון תמימות דעים ברצונן בנוכחות של האו"ם שתתעד הפרות ותמתן חיכוכים בין חיילי ישראל ולבנון. נשיא לבנון ג'וזף עאון אמר באותו יום שהנסיגה תיצור ואקום ביטחוני מסוכן. לפי AP, ביוניפי"ל משרתים כיום כ-7,500 אנשי כוח מ-46 מדינות, לעומת שיא של כ-10,000, ומשלחת המשקיפים הקטנה והלא חמושה UNTSO תישאר גם אחריו.

משימה אירופית, לא כוח גבול

ב-12 באוקטובר 2026 החליטו שרי החוץ של האיחוד האירופי, בכינוסם בלוקסמבורג, להקים את משימת הסיוע של האיחוד בלבנון (EUSM Lebanon) למנדט ראשוני של שלוש שנים, לפי The National והודעת המועצה האירופית. תפקידיה המוצהרים הם הכשרה וייעוץ לצבא לבנון ולכוחות הביטחון הפנים בתחומים כמו פיקוח על הגבול, מודיעין, מאבק בהברחות וביטחון ימי. ראש מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, כינתה זאת "עדכון משמעותי של קשרי הביטחון שלנו".

מה שהמשימה לא תעשה ברור באותה מידה מהדיווחים. AP ציינה שהיא לא תסייר בגבול ולא תפקח עליו, ו-The National דיווח שמדינות אירופה אינן מתכוונות לקחת על עצמן את פירוק חיזבאללה מנשקו, אף שצרפת ואיטליה בוחנות משימה נפרדת שתסייע לצבא לבנון לעשות זאת. להערכת מלחמות ישראל, הצעד האירופי מחזק את יכולות המדינה הלבנונית אבל אינו ממלא את החלל המסוים שיוניפי"ל משאיר: נוכחות חיצונית בשטח בין שני צבאות.

רצועת הביטחון וההסכם התקוע

ההסדרים הנוכחיים הם תוצאה של המלחמה שהתחדשה ב-2 במרץ 2026, כשחיזבאללה פתח באש על צפון ישראל בימיה הראשונים של מלחמת ארצות הברית וישראל באיראן, וישראל השיבה בתקיפות אוויריות ומ-16 במרץ גם במתקפה קרקעית. הלחימה הזו באה אחרי המלחמה עם חיזבאללה ב-2023 עד 2024 והפסקת האש של נובמבר 2024. הפוגה נכנסה לתוקף באמצע אפריל 2026 וחודשה ב-19 ביוני 2026.

ב-26 ביוני 2026 חתמו ישראל, לבנון וארצות הברית בוושינגטון על הסכם מסגרת, שלפיו ישראל "תפרוס מחדש בהדרגה" את כוחותיה רק אחרי שצבא לבנון יחזיר את סמכות המדינה, בכפוף לפירוק מאומת של הארגונים החמושים שאינם מדינתיים, כך לפי אל-ג'זירה. חיזבאללה דחה את ההסכם. נכון לאוקטובר 2026 ישראל מחזיקה ברצועת חיץ ש-The National מעריך בכ-7 אחוזים משטח לבנון, אומרת שתיסוג רק כשחיזבאללה יתפרק מנשקו וממשיכה בתקיפות שלדבריה מכוונות למתקני הארגון; לבנון דורשת נסיגה ישראלית תחילה, והשיחות בתיווך אמריקני נתקעו, לפי The National. לפי AP, מנגנון הפיקוח של חמש המדינות שהוקם ב-2024 כמעט חדל לפעול מאז מרץ.

המחיר של מה שנשאר באדמה

ב-12 באוקטובר 2026 התפוצץ פצצון בין תלמידים בטיול שנתי ברכס רמים שבהרי נפתלי, סמוך לגבול. נער בן 15 נהרג, לפי הודעת הצבא שדווחה בסוכנות שינחואה; "טיימס אוף ישראל" דיווח בתחילה על 19 פצועים, ובדיווחים מאוחרים יותר דובר על 24. לפי "טיימס אוף ישראל", הצבא מסר שהתחקיר הראשוני מצביע על פצצון מסוג BRB1 מרקטת גראד ששיגר חיזבאללה במלחמה האחרונה, ושככל הנראה תלמיד הרים אותו והכניס לתיק, והוא התפוצץ כעבור דקות. שר החינוך יואב קיש השעה את הטיולים באזור ליומיים.

התקרית מזכירה שהשפעות המלחמה על יישובי הצפון לא הסתיימו עם ההפוגה. נכון ל-18 באוקטובר 2026, השאלות שיעצבו את הגבול ב-2027 (מי יחליף את יוניפי"ל, האם חיזבאללה יפורק מנשקו מדרום לליטני ומתי תצא ישראל מרצועת הביטחון) נותרו פתוחות.