פריצת כלא עכו (1947)

פריצת כלא עכו הייתה מבצע של האצ"ל שבוצע אחר הצהריים של יום ראשון, 4 במאי 1947. כוח שלבש מדי צבא בריטיים נסע אל חומות המצודה העות'מאנית של עכו, ששימשה הכלא המרכזי של ארץ ישראל המנדטורית, פרץ פרצה בחומה ושחרר 27 אסירי אצ"ל ולח"י שהוחזקו בה; גם 214 אסירים ערבים נמלטו דרך הפרצה. הפריצה הצליחה, הנסיגה לא. תשעה מהלוחמים והאסירים היהודים נהרגו וחמישה מהתוקפים נתפסו, וגזרי דין המוות שהוטלו על שלושה מהם הובילו לפרשת הסרג'נטים ביולי 1947. זו הייתה אחת הפעולות האחרונות והמפורסמות ביותר של המאבק המזוין בשלטון הבריטי.

הרקע

כלא עכו, שנבנה בתוך המצודה שמעל העיר העתיקה, החזיק את האסירים החשובים ביותר של המנדט, ובהם עשרות חברי אצ"ל ולח"י, ושם הוציאו הבריטים לפועל את גזרי דין המוות. ב-16 באפריל 1947 נתלו בו דב גרונר ושלושה אנשי אצ"ל נוספים, יחיאל דרזנר, מרדכי אלקחי ואליעזר קשאני. תוכניות בריחה נדונו במשך חודשים בין האסירים, ששלחו למפקדת האצ"ל מידע מפורט על המבנה; קצין המבצעים של האצ"ל, איתן לבני, שהיה בעצמו אסיר בעכו, היה בין מתכנני הבריחה מבפנים. המפקדה הטילה על דב כהן, שכונה "שמשון", לשעבר חייל בצבא הבריטי, לפקד על הכוח התוקף.

המבצע ב-4 במאי 1947

התוקפים הגיעו בכלי רכב שהוסוו כשיירה של הצבא הבריטי ותפסו עמדות סביב המצודה, בזמן שחוליות חסימה מיקשו ושמרו על הדרכים אל העיר. בסביבות ארבע אחר הצהריים פוצצו החבלנים פרצה בחומה החיצונית של הכלא, ובפנים השתמשו האסירים בחומר נפץ שהוברח אליהם כדי לפרוץ את השערים שהפרידו בינם לבין הפרצה. האסירים היהודים שנבחרו לבריחה יצאו אל המשאיות שחיכו להם; בבלבול יצאו גם מאות אסירים ערבים.

הנסיגה השתבשה. מדרום לעכו נתקלה אחת ממשאיות הבריחה בחיילים בריטים שרחצו בחוף סמוך ופתחו באש; המשאית התהפכה ונוסעיה נקלעו לקרב. דב כהן נהרג בזמן שחיפה על הנסיגה. בסך הכול נהרגו תשעה לוחמי אצ"ל ואסירים נמלטים, וחלק מהנמלטים נתפסו מחדש. חמישה מאנשי חוליות החסימה, אבשלום חביב, מאיר נקר, יעקב וייס, אמנון מיכאלוב ונחמן צטרבוים, נשבו.

ההשלכות: המשפט ופרשת הסרג'נטים

בית דין צבאי בריטי גזר מוות על חביב, נקר ווייס; מיכאלוב וצטרבוים, שהיו קטינים, נידונו למאסר עולם. כדי לאלץ את הבריטים להמתיק את העונשים, חטף האצ"ל שני סרג'נטים של יחידת ביטחון השדה הבריטית, קליפורד מרטין ומרווין פייס, בנתניה בליל 11 עד 12 ביולי 1947. הבריטים הוציאו לפועל את גזרי הדין בעכו ב-29 ביולי 1947, ובאותו יום הרג האצ"ל את שני הסרג'נטים. גופותיהם נמצאו ב-31 ביולי בחורשת אקליפטוס ליד נתניה, ומטען נפץ שהושאר במקום פצע קצין בריטי. ההריגה עוררה זעם בבריטניה, שבה פרצו בראשית אוגוסט פרעות נגד יהודים בכמה ערים, והסוכנות היהודית גינתה אותה.

הפריצה באה כמה שבועות אחרי שבריטניה העבירה את שאלת ארץ ישראל לאומות המאוחדות, ובזמן שהמושב המיוחד של האו"ם התכנס. היא לא שינתה את המדיניות הבריטית, אבל נראה שחיזקה בלונדון את הרושם שהארץ הופכת לבלתי ניתנת למשילות.

בישראל הפריצה נזכרת כאחת הפעולות הנועזות ביותר של המחתרות, פרשה שהפכה מוכרת בעולם בזכות הסרט "אקסודוס" מ-1960. במצודת הכלא פועל כיום מוזיאון אסירי המחתרות של משרד הביטחון, השומר על התאים, על חדר הגרדום ועל המקום שבו נפרצה החומה. בהיקפה ובמחירה, הפעולה הקדימה את הקרבות שעמדו לפרוץ זמן קצר אחר כך במלחמת העצמאות.