מבצע תשורה בנמל התעופה של ביירות (1968)

מבצע תשורה היה פשיטת קומנדו ישראלית על נמל התעופה הבינלאומי של ביירות, בליל 28 בדצמבר 1968. כוחות שהונחתו במסוקים בפיקודו של תת-אלוף רפאל איתן ירדו על המסלולים, פוצצו 14 מטוסים אזרחיים של חברות תעופה לבנוניות, רובם של מידל איסט איירליינס, ויצאו בתוך הרבה פחות משעה. איש לא נהרג. הפשיטה הייתה תשובתה של ישראל לפיגוע במטוס אל על באתונה יומיים קודם לכן, והיא הפכה לשיעור באופן שבו מבצע נקי מבחינה צבאית עלול לגבות מחיר מדיני כבד. היא התרחשה בשנות מלחמת ההתשה, כשהארגונים הפלסטיניים העבירו את מאבקם בישראל גם אל מחוץ לאזור.

הדרך לביירות

ב-1968 החלה החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון מרקסיסטי בראשות ג'ורג' חבש, לפגוע בתעופה האזרחית הישראלית. ביולי חטפה את טיסה 426 של אל על לאלג'יר. ב-26 בדצמבר 1968 תקפו שני אנשי החזית העממית בירי וברימונים את טיסה 253 של אל על, כשעמדה על הקרקע בנמל התעופה של אתונה. לאון שירדן, מהנדס ימי בן 50 מחיפה, נהרג. שני התוקפים הגיעו מביירות, ולחזית העממית היו משרדים בלבנון.

ממשלת ישראל החליטה להטיל את האחריות על לבנון, שאפשרה לארגון לפעול משטחה. במקום לתקוף בסיסים פלסטיניים בחרה ביעד שיעביר מסר למדינה הלבנונית ולחברות התעופה באזור: נמל התעופה עצמו והמטוסים שחנו בו.

הפשיטה

הכוח המריא במסוקים מבסיס רמת דוד בערב 28 בדצמבר. צנחנים ולוחמי סיירת מטכ"ל, כ-45 לפי דיווח של ממשלת ארצות הברית ו-64 לפי תיאורים אחרים, נחתו בכמה קבוצות ברחבי שדה התעופה. קבוצה אחת חסמה את כביש הגישה לנמל, והאחרות נעו לאורך רחבות החניה, וידאו שאין איש במטוסים והניחו מטעני חבלה. התיאורים של משך השהייה על הקרקע נעים בין כ-20 לכ-45 דקות. בזמן הזה הושמדו 14 מטוסים, לפי רוב התיאורים הישראליים:

• מידל איסט איירליינס איבדה שמונה מטוסים, ובהם בואינג 707 וכמה מטוסי קומט וקרוואל.
• לבנון אינטרנשיונל איירווייז איבדה ארבעה.
• טרנס-מדיטרניאן איירווייז איבדה שני מטוסי מטען.

הדיווח של ממשלת ארצות הברית מאותם ימים, שפורסם בסדרת המסמכים הדיפלומטיים FRUS, מביא את המספר 13. הלוחמים חזרו במסוקים בלי נפגעים לשני הצדדים, לפי הדיווחים הישראליים והלבנוניים.

גינוי ותוצאות

התגובה הבינלאומית הייתה מהירה. ב-31 בדצמבר 1968 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם פה אחד את החלטה 262, שגינתה את ישראל על "פעולה צבאית מתוכננת מראש" בניגוד להתחייבויותיה לפי המגילה ולהחלטות הפסקת האש, וקבעה שלבנון זכאית לפיצוי הולם. ארצות הברית, התומכת הקרובה ביותר של ישראל, מתחה ביקורת חריפה על הפשיטה והודיעה שאין שום ראיה למעורבות הרשויות הלבנוניות בפיגוע באתונה.

התוצאה המתמשכת ביותר הגיעה מפריז. הנשיא שארל דה גול, שהתקרר כלפי ישראל כבר מאז 1967, הפך את אמברגו הנשק החלקי של צרפת לאמברגו מלא, וניתק את הספקית שחימשה את חיל האוויר הישראלי במשך יותר מעשור. האמברגו האיץ את פנייתה של ישראל לארצות הברית כמקור העיקרי למטוסי קרב.

בלבנון חשפה הפשיטה עד כמה מעט יכלה המדינה לפקח על הארגונים הפלסטיניים החמושים או להגן על שטחה. הוויכוח על נוכחותם התחדד בחודשים שאחר כך, ומתח זה הלך וגבר לאורך שנות ה-70. מבחינת ישראל הדגים המבצע את טווח ההגעה של כוחותיה המוסקים, יכולת שתשמש אותה שוב בפשיטה על המכ"ם בראס ע'ריב, מבצע תרנגול 53, שנה אחר כך, ובמבצע אביב נעורים בביירות ב-1973.