מבצע איזוטופ 1 וחטיפת מטוס סבנה (1972)

מבצע איזוטופ 1 היה חילוץ הנוסעים והצוות של טיסה 571 של סבנה, מטוס בלגי שנחטף בידי הארגון הפלסטיני ספטמבר השחור והונחת בנמל התעופה לוד (היום נמל התעופה בן גוריון) ב-8 במאי 1972. אחר הצהריים של היום שלמחרת, 9 במאי, הסתער צוות של סיירת מטכ"ל בפיקודו של אהוד ברק, כשהלוחמים מחופשים לטכנאי נמל התעופה, על מטוס הבואינג 707. בתוך דקות נהרגו שני החוטפים, שתי החוטפות נשבו והנוסעים שוחררו. נוסעת אחת נפצעה פצעי מוות בחילופי האש. הייתה זו הפעם הראשונה שישראל סיימה חטיפת מטוס בכוח, והמבצע קבע דפוס לעשור כולו.

החטיפה

טיסה 571 המריאה מבריסל לתל אביב, דרך וינה, ב-8 במאי 1972, ובפיקודו של הקברניט רג'ינלד לוי, יליד בריטניה ויוצא חיל האוויר המלכותי. כעשרים דקות אחרי ההמראה מווינה השתלטו על המטוס ארבעה אנשי ספטמבר השחור, שני גברים ושתי נשים שהתחזו לזוגות, באקדחים ובחומרי נפץ. ספטמבר השחור, שצמח מתוך פתח אחרי מלחמת האזרחים בירדן ב-1970, כבר רצח בנובמבר 1971 בקהיר את ראש ממשלת ירדן ופסי א-תל.

החוטפים הורו להטיס את המטוס ללוד ודרשו לשחרר 315 אסירים פלסטינים שישבו בכלא בישראל, ואיימו לפוצץ את המטוס על כל יושביו. עבורם, הנחיתה בנמל תעופה ישראלי הייתה כשלעצמה חלק מהמסר.

המשא ומתן והחילוץ

שר הביטחון משה דיין ושר התחבורה שמעון פרס ניהלו את הטיפול הישראלי במשבר מנמל התעופה. בשורה של חילופי מסרים, שבהם שימש הקברניט לוי כמתווך, נראתה ישראל כמי שמנהלת משא ומתן, ובמקביל הכינה אפשרות צבאית. במהלך הלילה הוציאו חיילים ישראלים בשקט את האוויר מכמה מצמיגי כן הנסע, כך שהמטוס לא יוכל להמריא שוב.

אחר הצהריים של 9 במאי הודיעה ישראל לחוטפים שהמערכת ההידראולית של המטוס זקוקה לתיקון לפני שיוכל להמריא, ושצוות בדרך לתקן אותה. שישה-עשר לוחמי סיירת מטכ"ל, בסרבלי מכונאים לבנים, התקרבו למטוס ואז הסתערו עליו. שני החוטפים נהרגו כמעט מיד. שתי החוטפות, רימה טנוס ותרזה חלסה, הושתלטו ונשבו. שלושה נוסעים נפצעו, ואחת מהם מתה אחר כך מפצעיה.

בין הלוחמים היה קצין צעיר בשם בנימין נתניהו, שנפצע בזרועו מכדור תועה של לוחם אחר במהלך המאבק. מפקד הצוות, אהוד ברק, היה לימים לרמטכ"ל ולראש ממשלה, וגם נתניהו נעשה ראש ממשלה.

תוצאות ומשמעות

מבחינת ישראל, העיתוי היה חשוב. חטיפת מטוסים הפכה לנשק המזוהה ביותר עם הארגונים הפלסטיניים החמושים מאז חטפה החזית העממית מטוס של אל על ב-1968, ובספטמבר 1970 פוצצה החזית העממית שלושה מטוסי נוסעים חטופים בשדה דוסון שבירדן, אחרי שפינתה מהם את הנוסעים. לוד הראתה שאפשר לשבור את הדפוס.

שתי החוטפות שנשבו נשפטו בישראל ונידונו למאסר עולם. שתיהן שוחררו בנובמבר 1983, בעסקת חילופי שבויים שבאה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה.

מבצע איזוטופ 1 הוכיח שאפשר להשתלט מחדש על מטוס חטוף שעומד על הקרקע בהסתערות מהירה ומתורגלת היטב, וחיזק את המדיניות, שממשלות ישראל חזרו עליה פעמים רבות, שלא לשחרר אסירים תחת איום של חטיפה. אבל בתוך חודשים היכה ספטמבר השחור שוב, במקום שבו לא עמדה לישראל אפשרות כזאת: אולימפיאדת מינכן בספטמבר 1972. לקחי לוד יושמו, במרחק גדול בהרבה, במבצע אנטבה ב-1976.