חדשות
החזית הסורית: ישראל מאריכה את קו "סופה 53" בקוניטרה, ושרע טוען שהשיחות הביטחוניות הושלמו ב-90 אחוז
למה קו מבוצר ממזרח לגולן הפך למוקד היחסים בין ישראל לסוריה שאחרי אסד.
בחזית הצפון-מזרחית של ישראל אין אש יומיומית כמו בעזה או בלבנון, אבל באוקטובר 2026 נרשמה בה התפתחות מאומתת ושנויה במחלוקת: הארכתו של קו צבאי מבוצר בתוך שטח סוריה, המכונה "סופה 53". משרד החוץ הסורי גינה את העבודות ב-4 באוקטובר 2026, וירדן, קטאר וטורקיה הצטרפו. שבועיים קודם לכן, ב-22 בספטמבר, אמר נשיא סוריה אחמד א-שרע בניו יורק שהשיחות הביטחוניות עם ישראל בתיווך אמריקני הגיעו כמעט ל"90 אחוז" הסכמה לפני שישראל נסוגה מהן. נכון ל-18 באוקטובר 2026 לא נחתם הסכם ביטחוני, וכוחות צה"ל נשארים באזור שאליו נכנסו אחרי נפילת בשאר אל-אסד ב-8 בדצמבר 2024.
מהו קו סופה 53
קיומו של הקו ותוואיו הכללי מאומתים בכמה כלי תקשורת, אף שישראל לא תיארה אותו בפומבי. לפי The National, מדובר בדרכים, מכשולים, תעלות וביצורים כמה קילומטרים בתוך סוריה, במחוזות קוניטרה ודרעא. שמו לקוח מגדוד ישראלי שלחם ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים ב-1973. כלי התקשורת הסורי Enab Baladi דיווח שהקו נמשך מפאתי חאדר בצפון קוניטרה ועד הכפר עשה בדרום, ושהוא כולל דרך צבאית ברוחב שמונה מטרים, סוללות עפר בגובה חמישה מטרים, תעלות ועמדות תצפית לאורך שולי אזור ההפרדה שנקבע בהסכם הפרדת הכוחות של 1974.
לפי שני כלי התקשורת, העבודות על הקו החלו ב-2022, בזמן מלחמת האזרחים בסוריה. Enab Baladi דיווח שב-4 באוקטובר 2026 הביא הצבא כלים כבדים להשלמת החפירות והביצורים ליד עשה ורפיד בדרום קוניטרה; גורם מקומי אמר ל-The National שהעבודות להארכת הקו דרומה החלו בשבועות שקדמו. The National ציטט את כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שאמרה שההיגיון הצבאי של הקו "קל יותר להבנה מהמשמעות המדינית שלו" ושישראל "עדיין לא סומכת על דמשק שתשלוט בכל הגורמים החמושים בדרום".
הגינויים ועמדתה המוצהרת של ישראל
ב-4 באוקטובר 2026 כינה משרד החוץ הסורי את העבודות "הפרה בוטה" של הסכם 1974 וקרא ל"צעדי הרתעה אפקטיביים", לפי Enab Baladi ו-Long War Journal של FDD, שציטטו את סוכנות הידיעות הממלכתית SANA. ירדן וקטאר פרסמו גינויים, וטורקיה הצטרפה ב-5 באוקטובר. ב-6 באוקטובר אמר שגריר סוריה באו"ם, איברהים עולבי, שהגולן נשאר סורי ושצעדי הסיפוח הישראליים בטלים לפי החלטה 497 של מועצת הביטחון, לפי Long War Journal.
לפי Long War Journal, ישראל לא הגיבה בפומבי להודעות הללו. עמדתה ניכרת בהצהרות רשמיות אחרות. בהודעה לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר 2023 מסר צה"ל שאוגדה 210 נכנסה לשטח סוריה אחרי נפילת אסד והקימה מרחב ביטחון קדמי עם עשרה מוצבים. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר שישראל לא תצא מאזור החיץ כל עוד נמשכים האיומים הג'יהאדיסטיים, כך דיווח Long War Journal. הרשומה על פעולות צה"ל בסוריה ב-2024 וב-2025 מתארת כיצד נתפס האזור לראשונה.
השיחות: גרסתו של שרע
במישור המדיני, המקור המאומת העיקרי הוא שרע עצמו. בכנס של Atlantic Council בניו יורק ב-22 בספטמבר 2026, בשולי עצרת האו"ם, אמר שהשיחות הישירות עם ישראל נמשכות כשנה במעורבות אמריקנית והגיעו "כמעט ל-90 אחוז" הסכמה, אבל ישראל נסוגה או הוסיפה תנאים, לפי "ג'רוזלם פוסט" וסוכנות אנאדולו. הוא תיאר רצף: קודם נסיגה ישראלית לקווי 1974, אחר כך הסדרים ביטחוניים, ורק לאחר מכן שלום בר קיימא. לדבריו, רמת הגולן, שישראל כבשה במלחמת ששת הימים, אינה עומדת למשא ומתן. אף אחד משני כלי התקשורת לא דיווח על תגובה ישראלית לדבריו.
סבב השיחות האחרון שדווח התקיים בעמאן באוגוסט 2026, לפי The National. השליח האמריקני טום ברק נפגש ב-8 באוקטובר בטורקיה עם שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני ואמר שדנו ב"סדרי עדיפויות משותפים בהתמודדות עם איומים אזוריים". ב-13 באוקטובר האשים שיבאני את ישראל בחימוש ובמימון מיליציות במחוז א-סווידא, שרוב תושביו דרוזים, וקרא לה לחזור להסכם 1974, לפי The New Arab שציטט את SANA. ישראל אמרה בעבר שפעולותיה בסווידא נועדו להגן על המיעוט הדרוזי; ההאשמות החדשות לא אומתו באופן עצמאי.
מה המשמעות
להערכת מלחמות ישראל, סופה 53 הופך אזור חיץ שנוי במחלוקת לתשתית פיזית, וכך כל נסיגה בהסכם עתידי נעשית קשה יותר לביצוע וקלה יותר לדחייה. דמשק אומרת שהיא רוצה הסדר ביטחוני ונמנעת מעימות; ירושלים אומרת שאינה יכולה עדיין לסמוך על המדינה הסורית החדשה. נכון ל-18 באוקטובר 2026, הקו נבנה מהר יותר משההסכם נכתב.
