הפסקות האש ועסקאות החטופים במלחמה בעזה (2023 עד 2025)

המלחמה שנפתחה במתקפת 7 באוקטובר 2023 נקטעה שלוש פעמים בהפסקות אש שהושגו במשא ומתן. הראשונה, מ-24 בנובמבר עד 1 בדצמבר 2023, הוציאה 105 חטופים. השנייה נכנסה לתוקף ב-19 בינואר 2025 ונמשכה עד שישראל חידשה את המתקפה ב-18 במרץ 2025. השלישית נכנסה לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, לפי תוכנית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וב-13 באוקטובר שבו הביתה 20 החטופים החיים האחרונים. כל עסקה החליפה חטופים באסירים פלסטינים ועצרה את הלחימה; אף אחת לא הכריעה את השאלות מי ישלוט בעזה והאם חמאס יתפרק מנשקו. הם חלק מהסיפור הרחב של המלחמה בחמאס.

הרקע: 251 חטופים

ב-7 באוקטובר 2023 חטפו חמאס וארגונים חמושים אחרים 251 בני אדם מישראל לרצועת עזה, לפי נתונים רשמיים בישראל: אזרחים בכל הגילים, חיילים, עובדים זרים וגופות של מי שנרצחו באותו יום. החזרתם הפכה לאחד משני יעדי המלחמה המוצהרים של ישראל, לצד השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. המשא ומתן התנהל דרך קטאר, מצרים וארצות הברית, משום שישראל וחמאס לא דיברו ישירות. מספר קטן של חטופים חולצו במבצעים צבאיים, וצה"ל השיב גופות של אחרים.

שלוש הפסקות האש

נובמבר 2023: ההפוגה הראשונה

ההסכם הראשון, בתיווך קטאר, מצרים וארצות הברית, קבע הפוגה של ארבעה ימים מ-24 בנובמבר 2023, שבמהלכה ישחרר חמאס 50 נשים וילדים ישראלים תמורת 150 נשים וקטינים פלסטינים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל, ועד 200 משאיות סיוע ביום ייכנסו לעזה. ההפוגה הוארכה פעמיים והסתיימה בבוקר 1 בדצמבר 2023, כשהלחימה התחדשה. עד אז שוחררו 105 חטופים: 81 מישראל, 23 אזרחי תאילנד, חלקם בהסדר נפרד, ואזרח פיליפיני אחד. ישראל שחררה 240 אסירים פלסטינים.

ינואר עד מרץ 2025: הפסקת האש השנייה

אחר כך באה יותר משנה של לחימה, ובה המבצע ברפיח וחיסול מנהיג חמאס יחיא סינוואר באוקטובר 2024. ב-15 בינואר 2025 הודיעו המתווכים על הסכם בשלושה שלבים. הממשלה אישרה אותו ב-17 בינואר, והוא נכנס לתוקף ב-19 בינואר 2025. השלב הראשון, בן 42 יום, קבע את שחרורם של 33 חטופים ישראלים, חלקם כבר לא בחיים, תמורת אסירים פלסטינים בפעימות; גם חמישה חטופים תאילנדים שוחררו. צה"ל יצא מציר נצרים שחצה את הרצועה, ועקורים עזתים חזרו לצפון. ב-20 בפברואר 2025 העביר חמאס את גופות שירי ביבס ובניה אריאל וכפיר; הגופה הראשונה שחמאס הציג כגופת שירי לא הייתה שלה, ושרידיה זוהו ב-22 בפברואר.

השלב הראשון הסתיים ב-1 במרץ 2025 בלי הסכמה על השלב השני. ישראל עצרה את כניסת הסיוע ב-2 במרץ, ולפנות בוקר ב-18 במרץ 2025 חידשה את התקיפות האוויריות בכל הרצועה, בטענה שחמאס מסרב לשחרר חטופים נוספים. לפי משרד הבריאות בעזה, שבשליטת חמאס, נהרגו באותו יום 404 בני אדם. ב-12 במאי 2025, אחרי מגעים ישירים בין ארצות הברית לחמאס, שוחרר החייל הישראלי-אמריקני עידן אלכסנדר.

אוקטובר 2025: תוכנית טראמפ

ב-29 בספטמבר 2025 הציג טראמפ בבית הלבן תוכנית בת 20 סעיפים, כשראש הממשלה בנימין נתניהו לצידו. השלב הראשון שלה סוכם בשארם א-שייח' שבמצרים ונחתם ב-9 באוקטובר. הממשלה אישרה אותו בשעות הקטנות של 10 באוקטובר, והפסקת האש נכנסה לתוקף בצהרי אותו יום, אחרי שצה"ל נסוג לקו פריסה מוסכם, שנודע בהמשך כ"קו הצהוב". ב-13 באוקטובר 2025 שחרר חמאס את 20 החטופים החיים האחרונים, וישראל שחררה קרוב ל-2,000 אסירים ועצורים פלסטינים: 250 אסירי עולם, שרבים מהם גורשו לחו"ל, ו-1,718 עזתים שנעצרו במהלך המלחמה. השבת גופותיהם של 28 החטופים החללים נמשכה זמן רב בהרבה. האחרון שבהם, רן גואילי, שוטר שנפל בקרב ב-7 באוקטובר, הושב בידי כוחות צה"ל מצפון הרצועה ב-26 בינואר 2026.

התוצאות והמשמעות

ב-17 בנובמבר 2025 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 2803 את התוכנית, ובכלל זה מועצת שלום וכוח ייצוב בינלאומי. השלב השני הוכרז ב-14 בינואר 2026, ומעבר רפיח נפתח מחדש ב-2 בפברואר 2026. המחלוקות המרכזיות לא הוכרעו. באמצע 2026 דחה חמאס תוכנית פירוק נשק שהוצגה לו, ישראל הודיעה שלא תתקדם בלי פירוק והשאירה את כוחותיה על הקו הצהוב, ושני הצדדים האשימו זה את זה בהפרות שבהן, לפי רשויות הבריאות הפלסטיניות בעזה, נהרגו מאות בני אדם מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף.

שלוש הפסקות האש משרטטות את דפוס הדיפלומטיה של המלחמה: תקופות ארוכות של לחימה שנקטעו בהסכמים קצרים ועסקיים, שבהם החטופים היו המטבע. השאלה מה יבוא במקום המלחמה בעזה נשארה פתוחה, נושא שהמדריך להפסקות אש, שביתות נשק והסכמי שלום מציב בהקשר הרחב של מלחמות ישראל.