מבצע אבירי לב: צליחת תעלת סואץ (1973)

מבצע אבירי לב היה צליחת תעלת סואץ בידי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. הוא החל בליל 15 עד 16 באוקטובר 1973 בדוורסואר, סמוך לקצה הצפוני של האגם המר הגדול, במקום שבו נפגשו הגזרות של הארמייה השנייה והארמייה השלישית המצריות. הצנחנים חצו ראשונים בסירות גומי ומצאו את הגדה המערבית כמעט ריקה מכוחות, אבל הצירים אל נקודת הצליחה עברו ליד עמדות מצריות חזקות, ויותר מיממה היה ראש הגשר תלוי במסדרון צר ועקוב מדם. משהונחו הגשרים, צלחו שתי אוגדות שריון, השמידו סוללות נ"מ מצריות ועד 24 באוקטובר ניתקו את הארמייה השלישית. המבצע הפך מלחמת הגנה בסיני למלחמה שהסתיימה כשכוחות צה"ל עומדים כ-101 קילומטרים מקהיר.

למה החליטה ישראל לצלוח

צליחת התעלה הייתה חלק מהתכנון של צה"ל עוד מימי מלחמת ההתשה. כשאריאל שרון עמד בראש פיקוד הדרום בתחילת שנות השבעים, הכינו המהנדסים אתר צליחה ליד דוורסואר: מתחם מגודר בסוללת החול, שכונה "החצר", שבו הודלה הסוללה וסומנה כך שאפשר יהיה לפרוץ אותה במהירות. בסיני אוחסן ציוד גישור, ובו גשר גלילים כבד שתוכנן להיגרר אל המים בשלמותו, ורפסודות ממונעות.

בשבוע הראשון של המלחמה נראתה התוכנית בלתי ניתנת לביצוע. כוחות מצריים החזיקו בכל הגדה המזרחית, ומתקפת הנגד של 8 באוקטובר נכשלה. את הוויכוח בפיקוד, בין מי שרצו לצלוח מוקדם ככל האפשר לבין מי שרצו קודם לשחוק את השריון המצרי, הכריעו המצרים עצמם. ב-14 באוקטובר שלחה מצרים את עתודות השריון שלה מזרחה, אל מחוץ למטריית הטילים, ואיבדה אותן בקרב השריון בסיני ב-14 באוקטובר. באותו ערב הציג הרמטכ"ל דוד אלעזר את תוכנית הצליחה לממשלה, שאישרה אותה, וחיים בר-לב, שפיקד על החזית הדרומית, קבע אותה ללילה שלאחר מכן.

התוכנית והכוחות

התוכנית הקצתה שלוש אוגדות. אוגדה 143 של שרון הייתה אמורה לפתוח את המסדרון אל התעלה, לתפוס ראש גשר על שתי הגדות ולהניח את הגשרים. היא תוגברה בחטיבת הצנחנים 247, חטיבת מילואים בפיקוד אל"ם דני מט, שנועדה לצלוח ראשונה. אחריה אמורה הייתה לצלוח אוגדה 162 של אברהם אדן ולפרוץ מערבה ודרומה, ובעקבותיה האוגדה של קלמן מגן, שקיבל את פיקוד האוגדה הדרומית אחרי שמפקדה, אלברט מנדלר, נהרג ב-13 באוקטובר. המטרה הייתה להשמיד את סוללות טילי הקרקע-אוויר שהגנו על הארמיות המצריות, כדי שחיל האוויר יוכל לפעול בחופשיות, ולאחר מכן לנתק את קווי האספקה של הכוחות המצריים בגדה המזרחית.

שני צירים הובילו אל אתר הצליחה: עכביש, כביש סלול, וטרטור, דרך עפר שנסללה עבור גשר הגלילים. שניהם עברו סמוך לאגף הצפוני של ראש הגשר של הארמייה השלישית ולעמדות של דיוויזיית החי"ר ה-16 והדיוויזיה המשוריינת ה-21 המצריות, בחווה חקלאית מצפון לאגם המר הגדול, שבמפות צה"ל כונתה "החווה הסינית".

הצליחה

ליל 15 עד 16 באוקטובר

התוכנית של שרון שלחה את חטיבה 14 בפיקוד אל"ם אמנון רשף בתנועת איגוף רחבה סביב הקצה הדרומי של העמדות המצריות, כדי לפנות את הצירים ממערב בזמן שהתקפת הסחה ריתקה את המצרים ממזרח. הטנקים של רשף הגיעו אל התעלה ואל מעוז מצמד הנטוש בלי התנגדות, ואז פנו צפונה אל העורף המצרי ונתקלו בלב מערך ההגנה המצרי. כך החל הקרב בחווה הסינית, מהיקרים במלחמה.

הצנחנים פיגרו בשעות אחרי לוח הזמנים, בשל פקקים בצירים. הסירות הראשונות חצו בסביבות 01:35 ב-16 באוקטובר. לפי רוב התיאורים, כ-750 מצנחניו של מט חצו בגל הראשון; עד הבוקר היו על הגדה המערבית כ-2,000 לוחמים, ואליהם הצטרפו כ-20 טנקים מהחטיבה של אל"ם חיים ארז, שהועברו על רפסודות. הפיקוד המצרי הבין לאט את מה שקרה. הדיווחים הראשונים שלו תיארו כוח פשיטה קטן, והכוחות הישראליים בגדה המערבית הספיקו להתפרס ולפשוט על סוללות טילים לפני שהגיעה תגובה רצינית.

המאבק על הגשרים

ראש הגשר היה בטוח; המסדרון שמאחוריו לא. גשר הגלילים התקלקל בדרכו אל התעלה, וחלקי הדוברות שיכלו להחליף אותו לא יכלו לנוע כל עוד החזיקו כוחות מצריים בעמדות ששלטו על טרטור ועל עכביש. ב-16 באוקטובר התלבטה הצמרת אם להחזיר את הצנחנים. שרון לחץ לתגבר את הגדה המערבית מיד; בר-לב, גונן ואלעזר עמדו על כך שקודם יש לאבטח את המסדרון ולהניח את הגשר, והמחלוקת ביניהם הפכה לימים לאחת הידועות במלחמה.

בליל 16 עד 17 באוקטובר הוביל אוגדת אדן את הדוברות בציר עכביש, בזמן שצנחני חטיבה בפיקוד אל"ם עוזי יאירי תקפו את העמדות המצריות לאורך טרטור, במחיר כבד. במהלך 17 באוקטובר הדפו הטנקים של אדן מתקפות שריון מצריות על המסדרון, ובכללן מארב שבו, לפי התיאורים הישראליים, איבדה חטיבת השריון העצמאית ה-25 המצרית את רוב הטנקים שלה סמוך לאגם המר הגדול. גשר הדוברות הראשון הושלם בשעות המאוחרות של 17 באוקטובר, ואוגדת אדן צלחה באותו לילה.

ההתקדמות בגדה המערבית

מ-18 באוקטובר עבר הקרב אל מערב התעלה. אוגדות אדן ומגן התקדמו דרומה דרך החגורה החקלאית והמדבר שמעבר לה, והשמידו סוללות טילים. כשנפרצה מטריית הנ"מ, יכלו מטוסי חיל האוויר לתקוף שוב את הכוחות המצריים. אוגדת שרון החזיקה בראש הגשר ותקפה צפונה לעבר איסמעיליה, ושם נבלמה בידי צנחנים ולוחמי קומנדו מצריים בקרב על איסמעיליה.

החלטה 338 של מועצת הביטחון קראה להפסקת אש בערב 22 באוקטובר. כשזו קרסה, המשיכו האוגדות דרומה. עד 24 באוקטובר הגיעו כוחותיו של מגן אל מפרץ סואץ באדבייה, והארמייה השלישית המצרית, עם שתי דיוויזיות בגדה המזרחית, נותקה מהאספקה שלה. ניסיון לכבוש באותו יום את העיר סואץ נכשל בקרב על העיר סואץ. הלחימה פסקה ב-25 באוקטובר.

תוצאות ומחלוקות

הצליחה השיגה את מטרותיה המבצעיות. היא הפכה את המצב של השבוע הראשון, הסירה את מגן הטילים מעל התעלה והשאירה בידי ישראל שטח ממערב לתעלה, מצפון לאגם המר הגדול ועד מפרץ סואץ. כיתור הארמייה השלישית העניק לישראל עמדה חזקה בדיפלומטיה של הפסקת האש; הוא גם הוליד את המשבר של 24 ו-25 באוקטובר בין ארצות הברית לברית המועצות, ולחץ מוושינגטון הביא את ישראל לאפשר אספקה לארמייה הנצורה.

המחיר היה גבוה, והאופן שבו נוהל המבצע שנוי במחלוקת עד היום. היסטוריונים ומשתתפים ישראלים מתווכחים כבר עשרות שנים על התעקשותו של שרון להרחיב את ראש הגשר לפני שהמסדרון אובטח, על העיכובים בהבאת הגשרים, ועל השאלה אם אפשר היה להשלים את הכיתור לפני הפסקת האש הראשונה. תיאורים מצריים, ובהם של הרמטכ"ל סעד א-שאזלי, מתארים ויכוח מר בקהיר על הוצאת כוחות מהגדה המזרחית כדי להתמודד עם הצליחה, דבר שסאדאת סירב לו. במסגרת הסכם הפרדת הכוחות מ-18 בינואר 1974 נסוג צה"ל מהגדה המערבית של התעלה.

ציר זמן

• 14 באוקטובר 1973: אחרי כישלון מתקפת השריון המצרית, הממשלה מאשרת את תוכנית הצליחה.
• 15 באוקטובר 1973: בערב נעה חטיבת רשף לעבר התעלה ונתקלת בכוחות מצריים בחווה הסינית.
• 16 באוקטובר 1973: הצנחנים הראשונים חוצים את התעלה בסביבות 01:35; עד הבוקר נמצאים כ-2,000 לוחמים בגדה המערבית.
• 17 באוקטובר 1973: מתקפות השריון המצריות על המסדרון נהדפות; גשר הדוברות הראשון מושלם בשעות המאוחרות.
• 18 באוקטובר 1973: אוגדת אדן פורצת בגדה המערבית ומתחילה להתקדם דרומה.
• 22 באוקטובר 1973: החלטה 338 קוראת להפסקת אש באותו ערב; היא קורסת בתוך שעות.
• 24 באוקטובר 1973: כוחות צה"ל מגיעים למפרץ סואץ ומשלימים את כיתור הארמייה השלישית המצרית.