מבצע צבאימלחמת העצמאותערך במאגר

מבצע דקל (1948)

המתקפה של יולי 1948 שהביאה את הגליל התחתון ואת נצרת לשליטת ישראל ודחקה את צבא ההצלה צפונה.

8 ביולי 1948 עד 18 ביולי 1948נצרת

מפה של האזור שבה מסומן המיקום של נצרת
מפה מפת התמצאות: נצרת. הגבולות המסומנים הם גבולות של היום. נתונים: Natural Earth, נחלת הכלל.

מבצע דקל היה המתקפה הישראלית הגדולה ביותר בצפון ב"עשרת הימים", הקרבות שבין שתי ההפוגות של 1948. בין 8 ל-18 ביולי 1948 התקדמו כוחות צה"ל מזרחה ממפרץ חיפה דרך הגליל התחתון, כבשו את שפרעם ואת צפורי, וב-16 ביולי קיבלו את כניעתה של נצרת, העיר הערבית הגדולה באזור. צבא ההצלה של פאוזי אל-קאוקג'י נסוג צפונה. תושבי נצרת, דבר נדיר באותו קיץ, הורשו להישאר בבתיהם.

הגליל התחתון ערב המתקפה

עם ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, החזיקה ישראל ברצועת החוף סביב חיפה ובגליל המערבי עד גבול לבנון, וכן בעמק יזרעאל ובגליל המזרחי סביב טבריה וצפת. ביניהם השתרע גוש הררי שמרכזו נצרת, ובו החזיק צבא ההצלה, כוח מתנדבים מארצות ערב בחסות הליגה הערבית. מפקדו, אל-קאוקג'י, כבר נלחם בכוחות ישראליים במשמר העמק באפריל. מנצרת ומהכפרים סביבה יכול היה צבא ההצלה לאיים על הדרכים בין המובלעות הישראליות ועל יישובי העמק.

מהלך המבצע

כוח המחץ העיקרי היה חטיבה 7 בפיקוד בן דנקלמן, מתנדב מקנדה ויוצא מלחמת העולם השנייה, ולצדה גדוד של חטיבת כרמלי וכוחות של חטיבת גולני. משה כרמל פיקד על החזית הצפונית.

ההתקדמות התנהלה בשלושה מהלכים: - בין 8 ל-14 ביולי נעו הכוחות מזרחה מן החוף דרך כפרי הגליל התחתון המערבי עד שפרעם. העדה הדרוזית בעיר הגיעה להבנות עם הצד הישראלי, והתושבים המוסלמים נמלטו תחת הפגזה. - ב-15 ביולי הפציצו מטוסים ישראליים את צפורי, הכפר הגדול ששמר על הגישה הצפון מערבית לנצרת. רוב תושביו, כ-4,000 במספר, נמלטו, והכפר נכבש ב-16 ביולי. - באותו יום הגיע טור של חטיבה 7 לנצרת. אחרי קרב קל נכנעה העיר בערב, ויחידות צבא ההצלה שבתוכה נסוגו אל ההרים שמצפון.

ב-18 ביולי נכנסה לתוקף ההפוגה השנייה והמתקפה נעצרה, והגליל המרכזי שמצפון לנצרת נותר בידי צבא ההצלה.

תושבי נצרת

נצרת הייתה עיר נוצרית ומוסלמית של כ-18 אלף נפש, שגדלה בשל הפליטים שנהרו אליה, ומקומותיה הקדושים העמידו אותה במוקד תשומת לב בינלאומית. ממשלת ישראל ביקשה להימנע מפגיעה בכנסיות ומתקריות שיזיקו למעמדה בעולם. לפי עדותו של דנקלמן עצמו, הוא סירב להוראה של מפקדו, חיים לסקוב, לפנות את תושבי העיר, וההוראה לא בוצעה. היסטוריונים דנו בשאלה עד כמה העדות משקפת את תהליך קבלת ההחלטות כולו, אבל התוצאה אינה מוטלת בספק: תושבי נצרת לא גורשו, והעיר הייתה לקהילה הערבית הגדולה בישראל.

גורל הכפרים שמסביב היה שונה. רבים מתושבי צפורי וכפרים אחרים נמלטו במהלך הקרבות ולא הורשו לשוב, וכמה מן הכפרים נהרסו מאוחר יותר.

תוצאות ומשמעות

מבצע דקל חיבר את האזורים הישראליים הנפרדים בצפון לרצף אחד מחיפה עד הכנרת והוציא את צבא ההצלה מן הגליל התחתון. הוא גם הכין את הסיבוב הבא: באוקטובר הובס צבא ההצלה שנותר בגליל המרכזי והעליון במבצע חירם, שהשלים את השליטה הישראלית בכל האזור. יחד עם מבצע דני במרכז הארץ, הראה דקל שצה"ל מסוגל עתה ליזום מתקפות ביותר מחזית אחת בבת אחת.

מורשתו המתמשכת ביותר היא דמוגרפית. משום שנצרת נותרה מיושבת, היא הפכה למרכז הפוליטי, התרבותי והדתי של האזרחים הערבים בישראל, ומעמד זה נשמר לה עד היום.