מבצע שומר החומות (2021)

מבצע שומר החומות היה סבב הלחימה בן 11 הימים בין ישראל לארגונים החמושים ברצועת עזה, ובעיקר חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, בין 10 ל-21 במאי 2021. בניגוד למבצעים הקודמים ברצועה, הוא לא נפתח בגבול עזה. הוא נפתח בירושלים, סביב תיקי הפינוי בשייח' ג'ראח והעימותים ברחבת מסגד אל-אקצא, כשחמאס ירה רקטות לעבר העיר והציג את עצמו כמגינה. בתוך שעות נפתחה למלחמה חזית שנייה שישראל לא הכירה בצורה כזאת מאז 1948: מהומות, הצתות והרג בין יהודים לערבים בלוד, בעכו, ברמלה, ביפו ובערים נוספות בתוך ישראל. הלחימה הסתיימה בהפסקת אש בלי תנאים, אבל הותירה חותם על החברה הישראלית ועל תפיסתו של חמאס את מה שביכולתו להשיג.

ירושלים באביב 2021

באביב ההוא התנקזו כמה מוקדי חיכוך בבת אחת. חודש הרמדאן החל באמצע אפריל, ומחסומי המשטרה ברחבת שער שכם, מקום מפגש מסורתי בשעות הערב, הובילו לעימותים לילה אחר לילה עד שהוסרו. בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים התקרב לדיון בבית המשפט העליון מאבק משפטי ארוך על פינוי כמה משפחות פלסטיניות, לטובת ארגונים יהודיים שטענו לבעלות על הקרקע מלפני 1948. התיקים הפכו לסמל מלכד בקרב הפלסטינים ומשכו תשומת לב בינלאומית.

ב-7 במאי ושוב בבוקר 10 במאי נכנסה המשטרה למתחם אל-אקצא במהלך עימותים עם פלסטינים שאגרו אבנים, ומאות נפצעו. 10 במאי היה גם יום ירושלים, שבו עובר מצעד הדגלים המסורתי בעיר העתיקה. בית המשפט העליון דחה את הדיון בשייח' ג'ראח והמשטרה שינתה את מסלול המצעד, אבל בשלב הזה כבר הציב חמאס אולטימטום: על ישראל להוציא את כוחותיה מאל-אקצא ומשייח' ג'ראח עד השעה 18:00. דקות אחרי שחלף המועד נורו רקטות לעבר ירושלים ואזור בית שמש.

גם הזירה הפוליטית הוסיפה אי ודאות. במרץ 2021 נערכו בישראל הבחירות הרביעיות בתוך שנתיים, וראש הממשלה בנימין נתניהו עמד בראש ממשלת מעבר בזמן שיריביו ניהלו מגעים קואליציוניים. בצד הפלסטיני דחה היו"ר מחמוד עבאס בסוף אפריל את הבחירות למועצה המחוקקת, הראשונות מזה חמש עשרה שנה, שבהן קיווה חמאס להצליח.

הכוחות והאסטרטגיה

ישראל נשענה בעיקר על חיל האוויר, על הארטילריה ועל כיפת ברזל. שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי הציגו את המבצע כניסיון לפגוע פגיעה עמוקה ביכולות הצבאיות של חמאס, ובמיוחד במערך התת-קרקעי, בייצור הרקטות ובמפקדים, בלי תמרון קרקעי רחב. כוחות קרקע רוכזו לאורך הגבול, אבל לא נכנסו לרצועה.

גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס וסראיא אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי ירו את עיקר הרקטות. הם כינו את הסבב "חרב ירושלים", שם שביטא את מטרת התנועה: לקשור את עזה לירושלים ולציבור הפלסטיני הרחב, ולערער על הנהגת הרשות הפלסטינית. הירי היה כבד ומרוכז יותר מאשר במבצע צוק איתן, עם מטחים גדולים לעבר אזור אחד כדי להעמיס על ההגנה.

מהלך הלחימה

מלחמת הרקטות והתקיפות ברצועה

מערב 10 במאי נפלו רקטות באשקלון, באשדוד, בשדרות וביישובי העוטף, ומ-11 במאי גם בתל אביב ובמרכז. לפי צה"ל נורו במהלך הסבב כ-4,360 רקטות ופצצות מרגמה, וכיפת ברזל יירטה את הרוב הגדול של אלה שכוונו לשטחים מיושבים. חייל נהרג מטיל נגד טנקים סמוך לגבול ב-12 במאי, ורקטות הרגו אזרחים באשקלון, בראשון לציון, בלוד, בשדרות ובמקומות נוספים, ובהם אזרחים ערבים ועובדים זרים.

ישראל תקפה אלפי מטרות. ביניהן היו כמה מגדלים בעיר עזה שלדברי צה"ל שימשו את המודיעין הצבאי של חמאס או את משרדיו; הדיירים הוזהרו להתפנות לפני התקיפות. ב-15 במאי השמיד צה"ל את בניין אל-ג'לאא, שבו שכנו משרדי סוכנות AP ורשת אל-ג'זירה. ישראל טענה שהמודיעין הצבאי של חמאס פעל בבניין; AP הודיעה שלא היה לה כל סימן לנוכחות חמאס ודרשה ראיות, שלדברי ישראל הועברו לארצות הברית.

בלילה שבין 13 ל-14 במאי ביצע חיל האוויר את התקיפה הגדולה ביותר בסבב נגד רשת המנהרות שצה"ל כינה "המטרו", מערכת מעברים מתחת לרצועה ששימשה להעברת לוחמים ואמצעי לחימה. לפני התקיפה ביצע צה"ל צעדים גלויים שכלי תקשורת אחדים פירשו כתחילת פלישה קרקעית. ההערכות בישראל לגבי מספר לוחמי חמאס שנהרגו במנהרות תוקנו לימים כלפי מטה.

החזית בתוך ישראל

החלק המפתיע ביותר במלחמה התרחש הרחק מעזה. בערב 10 במאי התעמתו מפגינים ערבים בלוד עם המשטרה, וצעיר ערבי, מוסא חסונה, נורה ונהרג, לפי החשד בידי תושבים יהודים; התיק נגד החשודים נסגר לימים מטעמי הגנה עצמית. בימים הבאים הוצתו בלוד בתי כנסת, בתים ומכוניות, וב-11 במאי הכריזה הממשלה על מצב חירום בעיר, הפעם הראשונה מאז סיום הממשל הצבאי על היישובים הערביים ב-1966 שבה הופעלו סמכויות כאלה כלפי אוכלוסייה ערבית. יחידות של משמר הגבול הובאו מיהודה ושומרון.

האלימות התפשטה לעכו, לרמלה, ליפו, לחיפה ולבת ים, שבה היכה המון של פורעים יהודים נהג ערבי בשידור חי בטלוויזיה. יגאל יהושע, תושב לוד יהודי, נפגע בראשו מלבנה שהושלכה על מכוניתו ומת מפצעיו. בעכו הוכה אדם יהודי קשות, ומסעדה ומלון מוכרים הוצתו. המשטרה ביצעה אחר כך גל מעצרים, רובם של אזרחים ערבים, עובדה שעוררה ביקורת מצד מנהיגי הציבור הערבי. בעיני ישראלים רבים, האירועים היו טלטלה קשה לא פחות מהרקטות עצמן.

הפסקת האש והנפגעים

הלחץ הבינלאומי גבר ככל שחלפו הימים: ארצות הברית לחצה לסיים את הלחימה, ומצרים וקטר תיווכו. ב-20 במאי אישר הקבינט המדיני-ביטחוני הפסקת אש הדדית ובלתי מותנית, שנכנסה לתוקף ב-21 במאי 2021 בשעה 2:00 לפנות בוקר. שני הצדדים הכריזו על ניצחון.

לפי OCHA, 13 בני אדם נהרגו בישראל, ובהם שני ילדים. ברצועה, לפי משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם (OHCHR), נהרגו 261 פלסטינים, ובהם 67 ילדים ו-41 נשים. המשרד סיווג 130 מההרוגים כאזרחים ו-64 כחברי ארגונים חמושים, ולא הצליח לקבוע את מעמדם של 67 הנותרים. צה"ל העריך כי כ-200 מההרוגים היו פעילים חמושים, וחמאס הודה בכ-80 מלוחמיו. צה"ל ציין גם שחלק מההרוגים ברצועה נהרגו מרקטות שנפלו בתוך שטחה. לפי OCHA, כ-113 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בשיא הלחימה. Human Rights Watch קבע כי גם תקיפות ישראליות וגם ירי הרקטות הפלסטיני הפרו את דיני המלחמה; ישראל השיבה כי פעלה כדין נגד מטרות צבאיות.

נתוני האו"ם על המלחמה מרוכזים בעלון ההומניטרי של OCHA (נפתח בכרטיסייה חדשה), שמתאר גם את צורכי השיקום ברצועה.

מורשת ולקחים

בישראל הוצג המבצע כהצלחה צבאית שפגעה ביכולות חמאס והרגה מפקדים בכירים. שנתיים וחמישה חודשים אחר כך, מתקפת 7 באוקטובר הציבה את ההערכה הזאת באור אחר. כמה פרשנים ישראלים טענו לימים שסבב 2021 חיזק את האמונה, אצל מקבלי ההחלטות בישראל, כי חמאס מעדיף סבבים מוגבלים, בזמן שהוא למעשה התכונן למתקפה גדולה בהרבה. הסבבים הבאים ברצועה, מבצע עלות השחר ב-2022 ומבצע מגן וחץ ב-2023, נוהלו מול הג'יהאד האסלאמי לבדו, כשחמאס עומד מן הצד.

בתוך ישראל הובילו המהומות לבדיקות של היערכות המשטרה ולוויכוח על היחסים בין יהודים לערבים בערים המעורבות. חודש אחרי הפסקת האש הושבעה ממשלה חדשה, ולראשונה הייתה חברה בקואליציה מפלגה ערבית, רע"ם. ביהודה ושומרון תרמה המלחמה לצמיחת קבוצות חמושות מקומיות חדשות בג'נין ובשכם, הרקע למבצעי הסיכול ביהודה ושומרון מאז 2022. כל ההתפתחויות האלה הן חלק מהסיפור הרחב של העימות בעזה מאז 2005.

ציר זמן

• 7 במאי 2021: עימותים ברחבת אל-אקצא; המשטרה נכנסת למתחם.
• 10 במאי 2021: האולטימטום של חמאס פג בשעה 18:00 ורקטות נורות לעבר ירושלים; המבצע מתחיל.
• 11 במאי 2021: מצב חירום מוכרז בלוד; רקטות מגיעות לאזור תל אביב.
• 12 במאי 2021: חייל צה"ל נהרג מטיל נגד טנקים בגבול הרצועה.
• 14 במאי 2021: חיל האוויר תוקף את רשת המנהרות ברצועה.
• 15 במאי 2021: בניין אל-ג'לאא, שבו שכנו משרדי AP ואל-ג'זירה, מושמד.
• 20 במאי 2021: הקבינט מאשר הפסקת אש.
• 21 במאי 2021: הפסקת האש נכנסת לתוקף בשעה 2:00 לפנות בוקר.