איך נקבעים שמות המלחמות והמבצעים של ישראל

בישראל את שמות המבצעים קובע הצבא ואת שמות המלחמות קובעת הממשלה, ושני התהליכים פועלים בלוחות זמנים שונים. מבצע מקבל את שם הקוד שלו לפני הירייה הראשונה, בדרך כלל בתוך המטה הכללי ולעתים קרובות ממאגר של מילים מוכנות מראש. מלחמה מקבלת את שמה בדיעבד, לפעמים חודשים ושנים אחר כך, בוועדת שרים ובהצבעה בממשלה, כי השם קובע איך יונצחו הנופלים, אילו עיטורים יקבלו הלוחמים ואיך האירוע ייכנס לספרי הלימוד. בין השניים עומד הציבור, שמתעלם לא פעם משני השמות ומאמץ שם משלו.

שמות מבצעים: מילות קוד שנבחרות מראש

שם של מבצע מתחיל כאמצעי ביטחון. הוא מאפשר למתכננים לדבר על תוכנית בלי לתאר אותה, והוא חייב להיות מוכן לפני שהתוכנית יוצאת לפועל. צה"ל אינו מפרסם את נוהל מתן השמות. ב-2014, כשעיתונאים שאלו איך נבחר שם המבצע בעזה באותו קיץ, אמרו בדובר צה"ל לטיימס אוף ישראל שאינם יכולים לפרט על התהליך. הסוציולוג יגיל לוי העריך באותה כתבה שהשמות נשלפים ממאגר מילים במערכות המחשב של הצבא, ואחר כך הקצינים בוחרים את המילה שמתאימה ביותר לרוח המבצע.

לסיפור המחשב יש גבולות. ב-2005 אמרו קצינים בכירים לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהמחשב בחר באקראי את שם ההתנתקות מעזה; תחקיר עיתונאי דיווח זמן קצר אחר כך שהמפקדים בחרו את השם במכוון, בגלל המסר של אחווה שבו. הפרשה מרמזת על דפוס נפוץ: המאגר מספק מועמדים, ואנשים מכריעים.

היא גם מסבירה למה שמות זוכים לתשומת לב כזאת. שם העבודה הראשון של ההתנתקות נגנז אחרי שמבקרים העירו שהוא לקוח מתפילה שנאמרת לעילוי נשמת המתים. שם שנועד לשימוש פנימי בלבד הופך לציבורי ברגע שהמבצע מתחיל, ומאותו רגע הוא מצוטט בכותרות, נחרט בזיכרון, ולמשפחות החיילים שנפלו בו הוא נקשר לאובדן. למתכננים ב-1948 היה חופש רב יותר. רבים ממבצעי מלחמת העצמאות נקראו בלי טקס רב, על שם מפקד, מקום או מילה מהתנ"ך שהתאימה במקרה, וחלק מהשמות האלה הפכו לכינויים ההיסטוריים הקבועים של קרבות מכריעים.

שמות המבצעים בעברית שייכים בדרך כלל לכמה משפחות:

• דמויות מקראיות והיסטוריות: מבצע נחשון באפריל 1948 נקרא על שם נחשון בן עמינדב, שלפי המסורת קפץ ראשון לים סוף; מבצע חירם באוקטובר 1948 נקרא על שם מלך צור המופיע בספר מלכים.
• מפקדים שנפלו: מבצע יואב באוקטובר 1948 הנציח את יצחק דובנו, קצין פלמ"ח שכונה "יואב", שתכנן את הגנת נגבה ויד מרדכי ונהרג בהפצצה אווירית על נגבה.
• מקומות ונופים: מבצע חורב, המתקפה האחרונה נגד מצרים בדצמבר 1948, השתמש בשמו המקראי של הר סיני.
• דימויים של עוצמה או מגן: חומת מגן (2002), שומר החומות (2021, מספר ישעיהו) ועם כלביא (2025, מספר במדבר).

לפעמים שם מוחלף בדיעבד. מבצע החילוץ באנטבה ביולי 1976 תוכנן כמבצע כדור הרעם, ושמו שונה למבצע יונתן לזכר מפקד הכוח הקרקעי, סגן אלוף יונתן נתניהו, החייל הישראלי היחיד שנהרג בפשיטה.

למה השם באנגלית שונה לעתים קרובות

מאז שנות האלפיים יש למבצעי צה"ל בדרך כלל שני שמות רשמיים, עברי ואנגלי שמפרסם הצבא, ולעתים קרובות האחד אינו תרגום של האחר. המבצע בעזה בדצמבר 2008 נקרא עופרת יצוקה, ביטוי משיר החנוכה לילדים של חיים נחמן ביאליק, "לכבוד החנוכה", שבו מספר ילד על סביבון שאביו הביא לו, ובאנגלית נשמר התרגום המילולי Cast Lead. אבל עמוד ענן בנובמבר 2012, הענן המקראי שהנחה וגונן על בני ישראל, הפך באנגלית ל-Pillar of Defense, "עמוד ההגנה". צוק איתן ביולי 2014 הפך ל-Protective Edge, "קצה מגן". לפי הטיימס אוף ישראל, דובר צה"ל לתקשורת הערבית אמר שהנוסח האנגלי הותאם כדי שיישמע הגנתי יותר.

הפער בין שני השמות מכוון. השם העברי פונה לישראלים במונחי התרבות שלהם; השם האנגלי נכתב לממשלות ולתקשורת בחוץ לארץ ונוטה להדגיש הגנה. באתר מופיעים שניהם: השם העברי בעמודים בעברית, השם האנגלי המקובל בעמודים באנגלית, כמו ברשומה על מבצע צוק איתן.

שמות מלחמות: הממשלה מחליטה

מתן שם למלחמה הוא מעשה רשמי. להכרה באירוע כמלחמה יש השלכות שאין לשם של מבצע: היא מגדירה את התקופה שבעדה מקבלים הלוחמים אות מערכה, את הנוסח על המצבות בבתי הקברות הצבאיים ואת מעמד הנופלים בהנצחה הלאומית. ההחלטה נתונה לממשלה, בייעוץ ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

המלחמה של קיץ 2006 ממחישה איך זה עובד. הלחימה פרצה ב-12 ביולי 2006 כמבצע, שצה"ל קרא לו זמן קצר אחר כך שינוי כיוון. לפי ynet, במרץ 2007 החליטה ועדת השרים בראשות השר יעקב אדרי תחילה שהלחימה תוגדר כמלחמה, אחר כך שקלה שמות כמו "מלחמת הצפון", ולבסוף המליצה על מלחמת לבנון השנייה. הממשלה אימצה את השם פה אחד ב-25 במרץ 2007, בזמן ליום הזיכרון של אותה שנה, ובאותה ישיבה אישרה גם את העיטורים הנלווים. התיאור המפורט נמצא בכתבת ynet על אישור שם המלחמה בממשלה (נפתח בכרטיסייה חדשה).

למלחמת 1982 הייתה דרך ארוכה יותר. היא נפתחה כמבצע שלום הגליל, שם שהפך לאירוני ומר כשהלחימה הגיעה לביירות והצבא נשאר בלבנון שמונה עשרה שנים. משהייתה מלחמת לבנון שנייה, הייתה גם ראשונה. בינואר 2012 פנה ארגון יד לבנים, ארגון המשפחות השכולות, לשר הביטחון ולוועדת השרים בבקשה רשמית לשנות את שמה; דפי ההיסטוריה של צה"ל ורוב השימוש הישראלי קוראים לה היום מלחמת לבנון הראשונה, והאתר מתייק אותה כמלחמת לבנון של 1982.

חרבות ברזל ומלחמת התקומה

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 קיבלה את שמה מצה"ל ביומה הראשון: חרבות ברזל. השם החזיק שנתיים, ונחרט על מצבות רבות. ב-19 באוקטובר 2025 אישרה הממשלה הצעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ לשנות את השם למלחמת התקומה, כשמה הרשמי והקבוע. לפי הטיימס אוף ישראל ו"וואלה", ההחלטה התקבלה ברוב קולות; שרה אחת הצביעה נגד ושר אחד נמנע, וראש האופוזיציה יאיר לפיד היה בין המבקרים. משרד הביטחון מסר שכל שינוי בנוסח המצבות ייעשה בתיאום עם המשפחות השכולות.

המחלוקת ממחישה למה שמות של מלחמות חשובים. התומכים אמרו שהשם משקף התאוששות לאומית אחרי המתקפה הקשה בתולדות המדינה; המבקרים אמרו שהוא נבחר בשעה שהאחריות המדינית למלחמה עדיין שנויה במחלוקת, ושישראלים רבים כבר קוראים לה פשוט מלחמת 7 באוקטובר. האתר מתייק את הרשומה הראשית כמלחמת ישראל וחמאס ומזכיר בגוף הטקסט את שני השמות הרשמיים, כדי שאפשר יהיה למצוא אותה בכל אחד מהם.

שמות שנתן הציבור, ושמות שנתן הצד השני

רבים מהשמות המוכרים ביותר בישראל לא באו מאף ועדה. "מלחמת ששת הימים" תיארה את מלחמת יוני 1967 לפי אורכה ונקלטה כמעט מיד. "מלחמת ההתשה" תיארה אסטרטגיה. "מלחמת יום הכיפורים" קיבלה את שמה מהיום שבו באה המתקפה, 6 באוקטובר 1973. לשאלת השם הראשונה והארוכה מכולן, של מלחמת 1947 עד 1949, יש כמה שמות ישראליים מקובלים, ובהם מלחמת העצמאות ומלחמת השחרור.

לאותן מלחמות יש שמות אחרים במקומות אחרים, ומי שקורא מקורות בינלאומיים צריך להכיר אותם:

• 1947 עד 1949: מלחמת 1948 הערבית הישראלית בשימוש האנגלי הניטרלי; הנכבה, "האסון", בקרב הפלסטינים, מונח שמתייחס בעיקר לעקירת הפלסטינים.
• 1956: מבצע קדש בישראל; משבר סואץ בבריטניה וברוב העולם; התוקפנות המשולשת במצרים.
• 1967: מלחמת ששת הימים; בערבית לעתים קרובות א-נכסה, "הנסיגה" או "המכה".
• 1973: מלחמת יום הכיפורים בישראל; מלחמת אוקטובר או מלחמת הרמדאן במצרים ובסוריה.

אף אחד מהשמות האלה אינו ניטרלי. כל אחד מתעד נקודת מבט על מה שקרה. גם בתוך ישראל שם יכול לשנות משמעות עם הזמן. שלום הגליל נועד להיות הבטחה והפך לתוכחה; חומת מגן, המבצע בערי הגדה ב-2002, נזכר אצל ישראלים רבים כרגע שבו האינתיפאדה השנייה התהפכה, ואצל הפלסטינים דרך הקרב בג'נין. הנוהג באתר מלחמות ישראל הוא להשתמש בשם המקובל בכל שפה ככותרת, ולהזכיר את השם של הצד השני כשזה עוזר לקוראים למצוא ולהבין תיאורים אחרים.